הסכנה של הימין על נגזרותיו אינה רק בצד הכלכלי חברתי רוח הזמן אינה שונה כאן מיתר העולם הדמוקרטי, ורוח הזמן מדברת על שיתוף, הקאפטליזם שחגג כאן בשנים האכזריות חברתית האחרונות תם, הימין אינו יכול לתת מענה לבעיות שיש. גם החלופות שמוצגות כיום לביבי ביסודן הן ימין, ההבדל בין ביבי לשלי לא רק חברתית אבל גם מדינית, מינורי, לכן הציפיה שיתחולל שינוי מרעיש אינה גדולה.
גם בצד המדיני מאז כהנא לא דובר על הקמת בית מקדש , עכשיו זו אפשרות ולא רק מפה אחד, הבחירות האלה הבליטו הזויים, היה הזוי מקיבוץ בצפון שהתחפש לישו, מצב הקיבוצים רע כנראה מאד אם אלוהים התחיל ללכת בערוגות שלהם, הפיינגלינזם אינו רק מתוך הליכוד, כאשר במפלגה של בנט מועמד ריאלי מדבר על פיצוץ כיפת הסלע, זה משליך על הימין כולו, נדמה ששהשמאל ציונים משלים את עצמם שהם התפנית וגדולי המטומטמים מהזן הזה אפילו מיחלים לחיבור בין השמאל ציונים לבנט, היינו בין הנהנתנים למפוצצי כיפת הסלע, לא צריך להיות ביבי כדי להיות ימין מסוכן. השמאל ציונות תמיד הייתה הימין האמיתי, וכך תהיה, גם אם שלי תאמר אחרת.
הבחירות האלה המבולבלות הן מבוא למה שיהיה יותר פתרון מסתמן בעתיד, אי-אפשר לעצור את המהלך של שיתוף חברתי, ושל סולידריות שהיא כרגע הפתרון לבעיות קשות, בעיות שלימין אין יכולת לפתור, גם ביבי אם יצליח איכשהו לשרוד את מערכת הבחירות הזו, יהיה חייב לקבל על עצמו ישום של דרך בהחלט לא מבית מדרשו. אולי זה גם סוג של נצחון.
***
הדרך שלי לקלפי הייתה ארוכה, השכונה חדשה, ובית הספר שבו שנים הצבעתי לא בסביבה, ירדתי בירידה ואז עשיתי סיבוב גדול עד שהגעתי למדרסה שבה הצבעתי, הרוח הייתה חזקה, והנוף כרגיל היה מרהיב. אבל הדלק לשנים הבאות יגיע בצורה מדודה בהמשך היום, עומד להגיע שינוי, גם אם הימין עדיין יצליח איכשהו לארגן שורותיו, הימין בעצמו לא מאמין שהוא מסוגל להביא את השינוי או להבין אותו, העוני הגדול שבפתח לא יקבל שום מענה, אין כרגע ממש דרך להמנע ממצבים קשים, אבל אם תחל דרך חדשה עם סולדריות הולכת וגוברת, וקצת חמלה, דיינו.
***
המהפכה של המחאה הפכה להיות גילוי לב של הנוכלים, הנה מסתבר שאלדד יניב מי שהשריש את זוהמת ההון והשלטון היה בין המארגנים, מילא הגילוי שחד"ש הייתה בין המארגנים, לה יש לפחות חלקית ידיים נקיות חברתית למרות שעד היום היא בקואליציה עם ביבי בהסתדרות החונקת של עיני שהדיחה אפילו ראש ועד שנילחמה בעובדי הקבלן, אבל מה לנוכלים ולמחאה החברתית, אני כמי שהשתתף בה בהתלהבות יכול להעיד על עצמי, בשום רגע לא ראיתי ולא אראה בעתיד בנבלות מהסוג של אלדד יניב שותפים לדרך, אלא סכנה לעתיד, זיקית ערמומית שבכל דרך מנסה לאחוז בגרוני. הוא לא שותף לדרך כמו ששבס הנוכל חברו או מפא"י לעולם לא יהיו שותפים לדרך.
מי שהלך בשבילי המחאה לא הלך לשוא כי המטרה הגדולה אינה הפלת אדם כזה או אחר- אלא שינוי הדרך, הניסיון להוכיח כי ביבי הוא האוייב המשותף לא שייך למחאה, אלא נסיון לקחת טרמפ, לא ביבי היה הגורם הבלעדי לעולם האכזרי של השנים האחרונות, השותפים שלו, בינהם מפלגת האבודה שרק לפני שנה הייתה איתו יחד במשעולי האכזריות החברתית ושותפה נאמנה לדרך, אכזריים ומסוכנים ממנו, הוא לא מסתתר מאחורי וילון של התחזות ביבי מודה שהוא כזה השמאל ציונים אכזריים ממנו כי הם מתחזים, רוב הטייקונים אגב, הם שמאל ציונים שלא תהיה כאן טעות ולו לרגע. אלדדים יניבים תמיד יהיו, הם לא רוח המחאה. אפילו אם יוכיחו שהם הגו אותה עאלק, זו כסילות וחלק מדרכם הנוכלית להפוך את השיחנוי לדרכם, הנסיון הזה לנכס את המחאה לשלי או לאלדד יניב הוא מטופש ולא פחות מזה שיקרי.
המחאה הצליחה למרות הכל כי כיום ביבי ברגע של יאוש מפנים את מטרות המחאה, המינוי של כחלון שספק אם ימומש, הוא אות וסימן שהיום הדיבור השתנה, והפנים הם להפנמת המסרים החדשים, הדרך עוד ארוכה, יהיו מתחזים שמאל ציונים בעיקר שינסו להפוך עצמם למלכים החדשים או למלכות חדשות, מי שהתנגדה בתוקף למחאה של המחירים הייתה שלי, היא הסתייגה מהנסיון להלחם בקרטל שבא משורותיה ממפלגתה והנחיל פה דרך שעד היום לא רואה ממטר עניים, הקרטל או הלובי החקלאי שבשיטות נלוזות דאג כל השנים למחירים גבוהים של מוצרי יסוד, את זה יהיו חייבים לשנות, לא יתכן שכל העתיד החקלאי של המקום הוא בידיים של אפנדים שמביאים עלינו חקלאות מתיאלנד, אין בזה הגיון לא חברתי ולא כלכלי. הרשימה של שלי היא אנטי-מחאה, רוב הנבחרים הם או עיתונאים מלוקקים וכולם אגב מתל אביב או נוכלים מהסוג של פואד ושי נחמן, כאילו לבעיות המחאה החברתית אין הד בפריפריה – הפריפריה פשוט נמחקה כליל מהרשימות השמאל ציוניות, במהפך של 77 עלו לשלטון עם בגין אנשים שבאו מהשכונות, לשלי אין אנשים לא בשכונות ולא מעיירות פיתוח, ניצב מזרחי אינו מהפך הוא חלק מהזוהמה של מפא"י הישנה והמחליאה.
כאמור המחאה הצליחה מעל למשוער, היא אינה שייכת לא לשמולי שבגד בה יחד עם דנקנר או אפילו לדפני ליפ, היא שייכת לכל מי שרוצה ומבין שאי-אפשר להמשיך בשיטות הישנות, ומפא"י זו שיטה ישנה ומצחינה לא פחות מהליכוד, אולי יותר, משם לא תגיע הגאולה לא מלבני ולא מהאיש עם הג'ל התמהוני שמצטלם בפוזות כאילו הוא קארטה קיד.
ולמרות הכל המחאה הצליחה, אולי בעתיד נבין עד-כמה היא הצליחה.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
