מקובל לחשוב, ודווקא כאשר משתמשים במטבע הלשון "מקובל" לחשוב, בדרך כלל האמת הפוכה, ככה בעניין ההפרטה, לכאורה הימין הביא את "בשורת" ההפרטה אבל כמו הכיבוש, והקמת ההתנחלויות, גם את ההפרטה החלו לישם ולבשר השמאל ציונים, וכמובן בעזרת הליברלים מהליכוד, הפן הזה נחבא אל הכלים בדרך כלל בשיח הכללי, איך זה שמי שהחלו במלאכה ולמעשה העניקו לה לגיטמציה אינם רשומים במחוללי השינוי?
ועכשיו עובדות.
זו טבלת ההפרטות בהיקפים שונים בפרישה לאורך השנים נציין כמה נקודות:
א. הרבה לפני המהפך ב-77 כבר החל תהליך ההפרטה, בחלק מהזמן לא נהוג היה לכנות זו הפרטה, אבל מכירת חברות ממשלתיות לא החלה ב-77.
ב. ממשלת רבין הקימה וועדה מיוחדת להפרטה בראשות שלושה שרים.
ג. קריסת הקומוניזם נתפסה גם כנצחון הקאפטליזם, רוח התקופה הייתה לפאר קאפטליזם באופן מוחלט כמעט, בלי ביקורת ובלי בדיקה עניינית.
ד. אחת מנציגות השמאל היום לבני החלה את פעילותה כעומדת בראש רשות ההפרטה הממשלתית בת ברית למהפכה של ביבי.
ה. אף שביבי הוא השיא במהלך, הוא האיש שהביא את השיא לציניות שיש בעצם הפרטת כל השירותיים כולל החברתיים, הסרת אחריות של המדינה בכל התחומים והפיכת החברה לזוללת ופוגענית כלפי החלשים בכלל, הוא לא החל במהלך, הוא בעצם האחרון בשרשרת ההפרטות, והמובהק מבין המפריטים.
ו. ממשלץ 1985 שהייתה ממשלת איחוד לאומי בראשות שמעון פרס הביאה עלינו את חוק ההסדרים ואת המשמעת הדורסנית של התקציב ואת שלטון פקידי האוצר, מאז הנטיה לא רק לעבר הפרטה אלא לביטול צרכים של אזרחים ושלטון בלעדי של האוצר הפכו לעובדה בלתי הפיכה, ועד היום, לשיקולים אחרים מלבד כלכלה ושיגשוג כלכלי אין מקום, כולל ענייני חברה וחינוך או דיור דחופים.
גם ככה יש הרבה סימיני שאלה, לא רק על ההפרטה שהחלישה בעיקר את החלשים ובכלל את החברה, אלא מי מנסה בכוונה להשליך לפתחו של ביבי את האשמה העיקרית, עובדתית כאמור לא ביבי החל במהלך להבדיל מביבי אולמרט הוא האיש שהביא את יחסי ההון והשלטון לשיאים חדשים ובכל זאת הוא כמעט נעדר מהשיח הזה. אולי מסיבות אחרות אבל גם אולמרט כיכב בבחירות האלה בתחילתן כאופציה "שמאלית" אלטרנטיבית לביבי.
הבחירות האלה היוו לא רק כשלון מהדהד לשלטונו של ביבי, אלא גם כשלון לאלה שרצו ועדיין מנסים ליצר אלטרנטיבה, חלקם באים בידיים לא נקיות, הם בחלק מהמקרים יותר ביבי מביבי עצמו, כמו שתמיד היה השמאל הציוני מקדם מלחמות והתנחלויות ולא בוש לכנות עצמו "מחנה השלום" כך גם בתחום החברתי, המהלך להפרטה ולשגשוג הטייקונים על חשבון הפרט והחברה, אינו מהלך שביבי הגה לבדו, ביבי רכב על גל שנראה לו כהצלחה בטוחה, התמוטטות הקומוניזם הייתה נקודת התפנית, מאותה תקופה כל העכבות הוסרו, רבין אף הקים וועדה מיוחדת להפרטות, הרוח של הזמן לא הייתה סוציאליסטית, ההפך, היא הביאה את שלטון הקאסטות המצומצם של הקאפטליזם החזירי, יחד עם ביבי השמאל הציוני חגג, בשונה מביבי שלא מטיף לסוציאליזם בעוד השמאל ציונים מפרטים חברות, ואפילו מוסדות כמו הקיבוץ, הם לא הפסיקו להאשים אף במחדליהם את כולם, לדידם של השמאל ציונים אין עליהם אחריות, לא משנה מה יעשו ובמי ובמה יתמכו האחריות היא על הזולת, על ביבי ובלבד שלא יקבלו על עצמם אחריות כלשהי.
לא שקלו לשנות את דרך ההפרטות ברצינות, לביבי לא הייתה אלטרנטיבה כל אותם שנים, הוא נהנה משקט תעשייתי, הביקורת היחידה שנמתחה עליו הייתה כמעט בלעדית בצד המדיני, כמעט ולא הייתה ביקורת למעט ביקורת של חד"ש בעניינים החברתיים, זו הסיבה שהגענו עד אבסורד, המהלך להפרטה עדיין לא נעצר, אין עדיין באמת מהלך נגדי, או תוכנית להחזרת השליטה של המדינה ונטילה מחדש של אחריות כלפי האזרחים.
יש עוד כמה פרקים שצריכים ברור, אחד הוא מידת העזרה שזכו לקבל טייקונים מביבי, והאם באמת הוא האיש שעזר הכי הרבה לעשירים, העשירים בישראל רובם ככולם מצביעים למפלגת האבודה חלקם גם למרץ, הסיסמה של הבחירות שביבי טוב לעשירים צריכה להיבדק, משום שלמיטב ידעתי, ולמיטב ידיעת אלה שהפיצו את הסיסמה, רוב עשירי ישראל, כולל הטייקונים אינם מחוברים לביבי כלל וכלל, אולי ההפך הוא הנכון, גם כאן כרגיל השמאל הציוני מצטיין בשקרים, באותה הדרך בה במשך כל השנים הטיף לשלום ויצר מלחמות, כיבוש והתנחלויות.
קישורים רלוונטים:
1. ביבי טוב לעשירים? ביבי הנהיג את המס על ההון בניגוד לעמדתו של רבין שהתנגד למס על ההון, זו עובדה אבל ממעטים להזכירה, בכלל ראוי לזכור עוד דברים בהקשר וגם בקשר בין ביבי לעשירים – ביבי טוב לעשירים? לאו דווקא. מתברר שמי שסבלו מנחת זרועה של ממשלת נתניהו הם דווקא
אנשי האלפיון העליון. אז איך נפגעו הכיסים של דנקנר, תשובה ובן דב? הרשימה לפניכם…..
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/429/952.html?hp=1&cat=479
2. מדובר במפעלים גדולים כמו כיל (שנמכר לשאול אייזנברג) מבני תעשייה (לאליעזר פישמן), שיכון ופיתוח (לחברת אזורים), השק"ם (לגרשון זלקינד), מספנות ישראל (לשלמה שמלצר ושלומי פוגל), וחברות קטנות יותר כמו לפידות, תה"ל ומל"מ. כמו כן, קידמו רבין ושר האוצר שלו, אברהם בייגה שוחט, את ההפרטות הראשונות של הבנקים שבהסדר, כאשר 20% מבנק לאומי ומבנק הפועלים נמכרו בבורסה.
האמת היא שרבין רצה להפריט יותר. הוא רצה להפריט את בזק, צים ואל על – אך הוא פשוט לא הספיק. כדורי המרצח עצרו אותו. אבל התשתית להפרטה הוכנה – והממשלות הבאות הפריטו מה שהוא לא הספיק. http://www.themarker.com/opinion/1.1879792
3.
רבין התחיל נתניהו המשיך
תזכורת קצרה: ביוני 1994, תקופת כהונתה של ממשלת רבין, מחליטה ועדת השרים לענייני הפרטה למכור את אחזקותיה של המדינה בהון המניות של אל על בשני שלבים: בסיומו של שלב א' תחזיק המדינה בלא פחות מ- 49% של הון המניות של אל על, ועד סיומו של שלב ב' תמימכר יתרת המניות. בהחלטה נקבע כי שלב א' יסתיים לא יאוחר מחודש דצמבר 1994. מאז עברו ימים רבים והתפתחויות רבות, אך שלב א' עדיין לא נראה באופק.
בשנת 1998 החליטה ועדת שרים נוספת לענייני הפרטה – הפעם שרים מממשלתו של בנימין נתניהו – על הנפקת 49% ממניות אל על למשקיעים פרטיים. על פי ההחלטה, גם לאחר ההנפקה תשמור החברה על צביונה כחברה ממשלתית שלא תטוס בשבתות ובימי חג דתיים, וכן תישמע לכללים נוספים הנובעים מתוקף היותה חברה שבבעלות המדינה. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-150308,00.html
.
סיכום
הבחירות בעוד יומיים מפספסות את מה שיכול היה להיות רגע התפנית, השמאל הנוכחי, לא קיים, אין לו ידיים נקיות, כשבאים לעשות שינוי צריך תכנית פעולה, מפלגת האבודה ישבה עם ביבי עד לפני קצת יותר משנה, הייתה חלק מתהליך רמיסת החלשים, היא עשתה שינוי, שלי הפכה ליו"ר, שלי להבדיל מרוב חבריה אכן באה עם אג'נדה חברתית שונה, היא באמת מאמינה בסוציאל דמוקרטיה, עליה איפה להכין את הקרקע למהלך הבא, מהאופוזיציה, אני לא אצביע לעולם למפלגת האבודה, אין לי יכולת כזו, אבל ברצון אשמח לשיתוף פעולה עתידי לשינוי פניה של החברה בישראל, ברשימת האבודה שני מיליונרים ועוד שלל מתחזים, חלקם יכולים ללמד את ביבי מהי חזירות, גם התופעה הזו של התחזות חייבת להיפסק, צריך להתייחס ברצינות לעתיד, ובאמת להביא את השינוי.
Read Full Post »
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
