רון פונדק היה מראשי אדריכלי אוסלו, הוא מת יחסית צעיר. ותמיד חבל על אנשים בגיל כזה שמסתלקים מהעולם.
במותו הוא הפך למין קדוש, אולי הוא אפילו יעבור איזשהו תהליך בדומה לתהליך שעבר רבין, מראש ממשלה כושל ומושחת לקדוש מעונה, הכל בזכות רוצח אחד, יגאל עמיר. אפשר אולי יום אחד ללמוד את המנגנון שהופך במחי מעשה נמהר אחד אנשים לקדושים.
במשך כמה ימים ניתן לקרוא חלק מההספדים ולהתרשם מהכוח הרב של הטעות, או הטעות הטרגית ככוח מלכד, אף פעם לא הבנתי איך אנשים משכילים יכולים להפוך לכת של אנשים חסרי כל ספקות, איך במין תהליך הם הופכים לפאנטים, לאנשים שמסרבים בעקשנות להביט למציאות בעיניים.
תהליך אוסלו קרס והביא למות אלפי פלסטינים וישראלים, הסיבות מן הסתם רבות, הימין התנגד, הכהניסטים (שלהם ושלנו)לא הסתפקו בהתנגדות תיאורטית אלא גולדשטיין הרופא רצח מוסלמים, ויגאל עמיר רצח ראש ממשלה מכהן – מנגד האיתפאדה קמה ובימי ראש הממשלה ברק שכשל הגיעה האיתפאדה האכזרית מכל עם תופעת המתאבדים, כל אלה מעשים ואירועים שאכן קרו, אבל אין בהם הסבר לרצחנות הפלסטינית של מתאבדי חמאס שהיו קיימים לפני אוסלו, וכנראה אדריכלי אוסלו לא לקחו אותם בחשבון, כמו גם דברים רבים נוספים. התהליך עצמו קרס אבל לא הפתרון העתיק הרבה לפני אוסלו של שתי מדינות לשני עמים למעשה זה הפתרון המקורי של אומות העולם ושל האו"ם – מדינת ישראל הייתה אמורה לקום לצד פלסטין מלכתחילה, ולכן עם כל בהכבוד, אדריכלי אוסלו לא חידשו דבר הפתרון הזה ישן ונוכח. ופונדק אינו גאון וחבריו אינם כאלה לכל היותר הם ניסו לחדש פתרון שכבר הונח על השולחן בימי בראשית. אם כבר לתת קרדיט לשמאל הרדקלי מצפן ודומיו.
אז מה השתבש ולמה הדרך הזו לא צלחה?
כמובן שזה לא פשוט לענות אבל זחיחות ויהירות של המחנה ה"שפוי" היינו השמאל הבורגני היא ביסודה הבעיה העיקרית, ניכרת באותה קבוצה זחיחות אינסופית, רק להם התבונה, הם ממילא לא טועים אף פעם,אלפי הרוגים זה לא מעניין וכאן תיקצר היריעה.
כבר שנים שלא נשמעה מקהלה כמו זו שצצה לאחר מות פונדק, מקהלה שבטוחה ששלום יכול להכיל אלפי הרוגים, בלי שום מסקנה, למשל שהעמים לא מוכנים לשלום, שכדי להגיע לשלום יש להגיע למוכנות נפשית מעשית של דרגה אחרת, של מיאוס בהרג מיותר של חפים מפשע. של קבלה של האחר. מאחר ולאדריכלי אוסלו לא הייתה בעיה להכיל אלפי הרוגים ולבוז להם, המצב הוא כפי שהוא. זה מחנה שמעולם לא התיחס בכבוד לחללי אוסלו ועדיין רואה בהם סוג של מכשול, לא של קריאה של המציאות אלא מכשול ולכן לא שמענו עד היום שום בקשת מחילה וסליחה על אלפי ההרוגים.
אותו מחנה שהביא עלינו את אוסלו הביא גם את המלחמות שיצרו את המציאות הנוראה, הוא שהביא להתחלת מפעל ההתנחלויות, אנשים ממפלגת העבודה: אלתרמן, טבנקין, המשורר גורי ועוד רבים, היו חברי ארץ ישראל השלמה, או כפי שנהוג לומר חוג עין ורד. גם שמעון פרס ויצחק רבין תרמו תרומתם, רבין היה מילטריסט אדם שהיה רחוק מלהיות איש שלום ותמיד הוא היה חלש אופי ונגרר, פרס בימי סבסטיה יצר מציאות שעד היום קשה למצוא לה פתרון. אותם אנשים הפכו עורם לאחר שיצרו פה מציאות אולי בלתי הפיכה, ואימצו לעצמם "זהות" אחרת כאילו מעולם לא הם שהקימו עשרות התנחלויות עוד לפני שהימין ובגין עלו לשלטון. רק על זה הייתה נדרשת ועדיין נדרשת מהם בקשת סליחה, סליחה ומחילה – ואפילו הסבר אין להם, לא רק מעם ישראל אלא ובעיקר מאלפי קורבנות אוסלו. וגם מהשמאל – אם אכן מדובר בשמאל, כן הם אלה שמוטטו את השמאל, לא הימין, לא יגאל עמיר ולא ד"ר גולדשטיין, מפלגת העבודה הנכלולית (לה השתייך ד"ר פונדק באיזשהו אופן) היא זו שחתרה להקים פה מדינת מתנחלים, ורק משעלה בגין לשלטון, הם או לפחות חלקם נזכרו להיות "שמאלנים", פתע פתאום. פתאום עלה מחדש מהאוב פתרון שתי המדינות. חברתית הם היו ימין מחליא ונשארו ימין מחליא, גזענים, מתנשאים התנועה הקיבוצית היא מופת לגזענות, התבדלות והפצת שנאה על בסיס אפליה חשוכה. אבל החטא הכי גדול זה הכיבוש שהוא כולו מעשי ידיהם של אלה שמטיפים מאז אוסלו ולפניו לאחרים ובעצם מתחזים למשהו שמעולם לא היו.

במודעה המובאת צדה את עיני המילה מפ"ם, כן, מפ"ם לא מפא"י אלא מפ"ם, מה אפילו מפ"ם תמכה בהתנחלויות?
כמובן שהשמאל המימסדי כלל בתוכו את הקיבוצים שתמיד היו חלאות ימין מיטרליסטיות, אבל בכל זאת איזה אגדות נקשרו למפ"ם לסוציאליזם, לאחוות עמים, מי היה מאמין.
Read Full Post »