קפת רוסק-עמינח, מימין, בטקס הנחת אבן פינה למרכז השתלות לב באיכילוב על שם סמי עופר. צילום: מוטי קמחי
http://www.haaretz.co.il/gallery/television/tv-review/.premium-1.2303502
מה שרואים בתמונה זה טייקון שתורם על מנת שיונצח שמו, והרקפת מחבקת אותו כאילו היה סבא טוב. וכמובן ברור למי שמביט בתמונה שהחיבוק של רוסק אינו נובע מאהבה ללא גבולות סתם. אם אתה לקוח של בנק לאומי אל לך לפתח ציפיות שיום יבוא ורוסק תתן לך חיבוק. זה לא יקרה חביבי.
ראשית חייבים לציין שהנזק האישי והלאומי למשקי בית ומשקיעים ששתי הגברות הללו גרמו הוא בסדר גודל מפלצתי, היינו מדובר במילארדים יקרים שהיו יכולים לשפר מצב הרבה אנשים. וירדו לטימיון. כאשר כבר ידוע שהשיקולים חלקם היו מחדל וחלק אפילו פילילי, לא ייתכן גם ששערה אחת מראשן לא נופלת כשמדובר בנזק כזה עצום.
רוסק בראיון לעובדה של אילנה דיין השואלת שאלות בנימוס שלא אופייני לה, דווקא כשמולה עבריינית אשראי מהסוג הכי מרושע כי רוסק אינה נערת אמצע של שבועון אופנה היא מנכ"לית של בנק שחלק ממניותיו הם של המדינה היינו היא מנהל עסק ציבורי שגם אם אינך מלקוחות הבנק תצטרך דרך מיסים לכסות את מחדליה (את מחדלי גליה מאור אנו רגילים לכסות עוד מפרשת ויסות מניות הבנקים שעה שהייתה ה"מפקחת" על הבנקים), ובכן רוסק עונה "לא ידעתי" כמו אחרון העבריינים/יות הקטנים שנתפסו בקלקלתן, "אני לא ידעתי ולא שמעתי ולא ראיתי" וכו וכו. ועל זה על הלא שמעתי ולא ידעתי היא משתכרת מיליונים. בשיטה המוכרת של החזירות הישראלית
אל נטעה הצד הנשי שלה הוא שולי והיא בטח לא הגיעה למשרתה כלוחמת למען שיוויון או כפמניסטית, הגאווה על היותה אישה חזקה היא חסרת ערך את ה"חוזק" שלה היא הפגינה בשורת החלטות (למתן אשראי ללא בטחונות דווקא לחזירים ממין זכר) שהביאו לנזק מצטבר של מילארדים אותו יממנו משקי בית ומפרנסים שבנק לאומי רדף אותם עד צוואר וחלקם הגיע לפת לחם, להם לא עזרה הטענה "לא ידעתי ולא שמעתי" כנראה שהרמה הנמוכה של הניהול בישראל דווקא אינה פוסחת על אנשים מהמין השני – ובכל אופן איש לא צריך לעשות לה הנחה בגלל היותה אישה. גליה מאור היא פושעת, במדינת חוק היא הייתה עכשיו מלמדת כלכלה בנוה תרצה, וגם שם ספק אם מישהו היה מוכן ללמוד ממנה משהו.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
