על זה בדיוק מעיד חיים ריבלין בעין השביעית:
"עכשיו, כשאנחנו שואלים למי יש אינטרס להמשיך את העסקים כרגיל – אז התשובה היא שבראש ובראשונה למפעלים המזהמים. אני מזכיר לך שלפני שלושה חודשים פרסמנו את הדו"ח השנתי של המשרד להגנת הסביבה, שמדרג את המפעלים המזהמים ביותר בארץ. המפעל המזהם ביותר בארץ הוא בתי-הזיקוק בחיפה. המפעל המזהם הזה רוצה להתרחב ולהרחיב את הפעילות שלו – ויש לו עניין שאף אחד לא יעסוק בזיהום שנפלט, ובוודאי שלא בתחלואה, ושרק ידברו על כמה שהמצב בחיפה סבבה, וש'השקענו מיליארדים בהורדת הזיהום ובסולקנים, ומה שקורה בחיפה זה שמייצרים פה בושם ולא שום דבר אחר'.
סצ
הבעיה שלנו תושבי חיפה היא שראש העיר שלנו עסוק בהחבאת האמת, העיריה שנבחרה בין היתר כדי להגן על תושבי חיפה בולמת אינפורמציה על בעיות תחלואה וזיהום באיזור חיפה, במקום שתלחם בתופעה היא מאפשרת לתופעה להתרחב, ע"ע התוכנית להרחבת בתי זיקוק ויתר המפעלים המזהמים.
נמל חיפה. צילום: איתי נבו
ועוד מחיים ריבלין:
בסיפור הזה שמענו את העירייה, את האופוזיציה העירונית, עיריות אחרות, את מערכת הבריאות, את תושבי חיפה – אבל יש סקטור אחד שקולו לא נשמע, לפחות לא באופן ישיר, ואלו בעלי ועובדי המפעלים המזהמים. איך זה שלא ראינו את עידן עופר יוצא למצלמות ועונה על שאלות?
"בוא נתחיל אחרת: למה התקשורת לא פנתה לבעלי אותם מפעלים כדי לקבל מהם התייחסות?".
לא פניתם אליהם?
"אנחנו לא פנינו במקרה הזה. אני חושב שכרגע הפוקוס פחות עוסק במפעלים, שבהם עסקנו לפני חודשיים-שלושה באופן נרחב ‒ גם בעקבות נתוני הזיהום וגם בקשר הבעייתי בין הכסף הגדול שהם תורמים ובין שתיקת הרופאים בבית-החולים רמב"ם. הפעם עיקר תשומת הלב מופנית לרגולטורים, שאמורים לקבל החלטות והכרעות.
"אבל כן – אני חושב שבסופו של דבר צריך לפנות ישירות אל הגורמים המזהמים, ולשאול אותם לעמדתם, ומה ההתייחסות שלהם לסערה הזאת. אני חושב שברגע שהסערה הנוכחית תחלוף מעט, אנחנו נתפנה לעסוק גם בזה. אם אתה שואל אותי, אני חושב שהם בחרו בטקטיקה של להוריד פרופיל ולא לצאת לתקשורת ולדבר, שמא ימשכו אליהם יותר אש ממה שהם כבר סופגים עכשיו ‒ אבל ללא ספק, השלב הבא צריך להיות פנייה ישירה אליהם, שיתעמתו עם הנתונים שעולים פעם אחר פעם".
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
