ועכשיו זה רשמי: ספר מאת גמליאל כהן "המסתערבים הראשונים" שהופיע בימים אלה בהוצאת משרד הביטחון והעמותה לחקר כוח המגן על שם ישראל גלילי, מגולל בדיוק נמרץ, מי היה "מוחמד" המיתולוגי, את מי אנס, מי אישר לסרס אותו, מי ביצע את המעשה וכיצד בדיוק נעשה ה"ניתוח". כהן היה לימים אחד מעובדי המוסד; בין היתר הוא מתאר את שיטת החיסולים של מסתערבי הפלמ"ח, הנהוגה בשטחים גם היום. האנס אשר נכנס לפולקלור הישראלי בשם "מוחמד", מזוהה בספר כעארף אחמד שטאווי, גברתן רחב כתפיים מהעיירה ביסאן, כיום בית שאן. על פי החשד, שהתבסס לדברי גמליאל על מידע מודיעיני, שטאווי ניסה לאנוס צעירה מהקיבוץ מסילות. הוא הבחין בה כשירדה מהאוטובוס, גרר אותה אל מאחורי שיחים. הצעירה נאבקה בו והצליחה לסכל את האונס. כיוון שהרוחות בקיבוץ סערו וגם מכיוון שלא היה זה המקרה הראשון מסוגו, החליט הפיקוד העליון של ההגנה שלא לעבור לסדר היום. תחילה דובר על אפשרות לחסל את האיש, אך מחשש לשרשרת של נקמות דם הוחלט, כדברי כהן "לנהוג בו על פי הכלל המקראי המורה לקטוע את יד הגנב ובמקרה דנן לפגוע באיבר בו ביצע את המעשה, כלומר לסרסו".
http://www.haaretz.co.il/misc/1.830951
ס.צ
כלומר את שיטות החיסול למדו מהפלמ"ח מהחברה הטובים והיה גם איזה "שמאלן" שכתב את השיר האלמותי המתועב…
| מילים: חיים חפר (פיינר) לחן: עממי איטלקי כתיבה: ינואר 1944 יוֹם הַדִּין גָּדוֹל…
סָרָגוֹסָה סָרָגוֹסָה יַא מוּחַמָּד אָה… הַמַּתְבֵּן שֶׁל מִזְרָע עוֹלֶה בָּאֵשׁ! יוֹם הַדִּין גָּדוֹל…
|
האם אחינועם ניני יודעת על השיר הזה..היא בוודאי מכירה את חיים חפר זוכה בפרס ישראל, בטח היא אומרת איש יקר…רק מוחמד מסתבר לא היה אגדה פעם האנשים הנאורים ידעו להרוג לבצע לינץ ולסרס, איך אמר רבין גם הוא מהפלמ"ח : בלי בג"ץ ובלי בצלם.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
