"כהיסטוריון, אתה לא יכול ללמוד שום דבר מההיסטוריה", הוא מצהיר, מכוון את דבריו לאלו שנהנים באחרונה לנופף במשפט "אלו שלא לומדים מההיסטוריה נידונו לחיות אותה שוב", כאילו הם גילו סוד כמוס שכולם חוץ מהם עיוורים לו. "היא לא שם בשביל זה", מתעקש נוימן. "אתה לומד ממנה מה שאתה רוצה ללמוד. אתה רוצה להגיד שישראל היא כזו? הכל יסתדר לך. בתור אזרח העמדה שלי לא מעניינת. בתור היסטוריון, מי שחוקר את תנועת "הכוח השחור" בשנות ה–60, יגיד שהפלסטינים דומים לה. ומי שחוקר את גרמניה הנאצית יגיד שנוער הגבעות זה כמו פלוגות SA. ומי שחוקר את ספרטה יגיד שישראל היא הפוליס. והרופא יגיד שישראל חולה וזקוקה לניתוח. זה פוליטי לגמרי וזה עושה עוול להיסטוריה. כל אחד מדבר מהפוזיציה שלו. גם לי יש פוזיציה — והיא שאי אפשר ללמוד מההיסטוריה, היא לא שם כדי ללמוד ממנה. אם אני לומד ממנה אני לא מכבד אותה. אם אני אומר שישראל היא גרמניה של 1933 או דנמרק של 1856 אני עושה עוול לשתי התקופות. זו שפה אחרת ותרבות אחרת. ההשוואה היא אקט אלים".
דברים מאד נוקבים ומסקרנים של ההיסטוריון הצעיר שמת בטרם עת בועז נוימן.
http://www.haaretz.co.il/.premium-1.2418717
עוד מהאיש המרתק הזה שקבלתי חשק לקרוא את כתביו מאותה כתבה מאירת עיניים:
להניח את הנאצים בצד
נדרשת לעתים קריאה שנייה ושלישית כדי להבין כיצד רצף האנקדוטות הכמעט שרירותי הזה בעצם מתאגד לאמירה משמעותית שקשורה בצורה בלתי ניתנת לניתוק להקדמה המאתגרת. אבל נוימן טוען בהמשך כי "הכתיבה ההיסטורית המבוססת על האנקדוטה, הפרגמנט, הציטוט והכרוניקה מאפשרת לנו לתאר את עברו של היות־האדם־בעולמו. היא משהה אותו בעברו ובכך מקיימת את האופק של כל מה שעתיד לבוא".
חלק מרכזי מוקדש כאמור ל"השתהות בזמן" ול"מצב החירום", הקטסטרופה. "ב–4 בספטמבר 1905", הוא כותב, "שאל את עצמו הסופר גיאורג היים מה כבר היה יכול לכתוב ביומנו. הרי דבר בעצם אינו קורה. 'כל יום הוא כמו כל יום אחר ו[הימים] שועטים קדימה אל דרכם… אני שוב כותב רק כדי לסמן לי ציון דרך כלשהו בתוך הימים המשעממים, העכורים והקודרים האלה… אני חי כך את רצף חיי כמו צליל שהפיק אמן הממשיך להדהד זמן רב אל מעבר לקיום שלנו'… ב–30 במאי 1907 קיווה היים שתפרוץ מלחמה, שכן אז יוכל להבריא". נוימן רואה באלמנטים האלה גורם מכריע ביחס להיסטוריה, מעין דבר שדילגו מעליו בכתיבה ההיסטורית. אבל הוא מסרב להכיר במבנה של הספר דבר מהפכני: "מי אני שאכתוב ספר מהפכני. הספר עוסק בדבר שלא עסקו בו, בזמן".
סצ
שום דבר לא תם או התחיל בנקודה בזמן רק אנחנו שהיינו שם.
https://www.youtube.com/user/neumannboaz
https://www.youtube.com/results?search_query=Neumann+Boaz
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
