צו סגירה מיידי למכל האמוניה בחיפה
אחרי הדו"ח שהתריע מפני אסון שעלול להביא למותם של מאות אלפי בני אדם, בית המשפט לעניינים מקומיים הוציא היום צו סגירה למכל האמוניה בחיפה. הצו תקף עד לקיום דיון בנושא מחר בשעה 11:30. "קיימת אפשרות לפגיעה ממשית בתושבים תמימים"….
אני מקווה שזה הסוף על מיכל האמוניה אבל מסתבר לצערי שאין מדובר בסוף הסיפור.
זה הזמן לגילוי אישי מסוים:
ב-2006 תוך כדי מלחמת לבנון השנייה, שהביאה עלי חורבן אישי, בכך שהיא החלה מסע של חיסול פרנסתי (מאז השתקמתי אם-כי אני נאבק יום יום לשרוד) היו כ-60 יום בהם העסק שלי ליצור עמד שומם, אז גם לא קבלתי פיצוי כמו שאלפי עסקים לא קיבלו והתמוטטו. פעם באתי עם העובדים במין ניסוי לבדוק אפשרות בכל זאת לעבוד, לא רחוק מהמקום בו עבדתי נפלה רקטה, הבנתי שאני מסכן את חיי וחיי העובדים והפסקתי לעבוד למשך 60 יום. בהם למעשה נטמן הגרעין שהביא את הסוף על פרנסתי, אז רק אציין שהממשלה, ממשלת אולמרט לא פיצתה אותי ואת אלפי העסקים שהתמוטטו, נדמה לי שזו הבעיה כיום הן בדרום והן בצפון. הפיצוי הוא או חלקי או בכלל לא גם האנשים שביתם נשרף סובלים מהזנחה פושעת של הממשלה והעיריה.
חודשיים הייתי בטל ממלאכה, ניסיתי לקרוא לצייר ולעשות כל מיני דברים באינטרנט, אז חיפה הופגזה כזכור לרע, ומתו למעלה מעשרים אזרחים בהפגזות, מאוחר יותר הסתבר שהחיזבללה פשוט חיפשו את מיכל האמוניה, למזלנו הם לא מצאו אותו.
התחלתי לחקור את הנושא, ואט אט התגלתה תמונה בלתי תאומן, איך מדינה מפקירה את תושביה, הדבר הכי מצמית בעיני הייתה העובדה שידיים לגמרי ציוניות מהמיינסטרים של הציונות עשו במלאכה של ההפקרה והאיום על חיי אלפים.
ככול שהעמקתי לחפור ולקרוא ראיתי איך אדישות והפקרות משולבים. מאז עסקתי בזה במעט היכולת שיש לי.
בינתיים מסתבר כי לא מדובר בפסק דין חלוט, מיכל האמוניה עדיין עומד על תילו, מה גרם לשינוי, האם בכלל יבוא הסוף על המיכל ועל השיטות שמסכנות אלפים, נמתין ונראה.
לא די במיכל האמוניה, צריך לנקות את מפרץ חיפה, לסגור מפעלים ולהקים תחתם מרחב נקי ובטוח ופרנסה פחות מזהמת או מראש לא מזהמת כלל.
מפרץ חיפה עדין הוא מקום מסוכן. הגיע הזמן לשנות המקומות האלה.