סוף סוף עושים צדק עם אברהם אופק, שסיפור חייו מרתק. הוא ראוי לעוד ועוד בדיקה ומחקר.
כתלמיד ובכלל דמותו תמיד רתקה אותי, ולו כי הוא היה שונה, גם פוליטית היה שונה, הוא לא היה חלק מהמחנה ה"נאור" הוא לא דקלם טקסטים שמאל בורגנים בסגנון הנכפה על כל מי שעוסק באמנות בישראל מין מסכה שהיא חלק מהתנאים לקבלה לעדר כל אחד מכיר את התנאים הרוב פשוט מציית להם אין בישראל חופש אמנותי או חופש לביטוי, מירי רגב לא המציאה דבר הדבר היחיד שהיא חידשה היא הצנזורה בימין בניגוד למה שהיה מקובל. למרות שהחל דרכו כמו כותב הבלוג בשומר הצעיר. ובשמאל.
https://www.haaretz.co.il/gallery/art/artreview/.premium-1.6430537
http://www.tamuseum.org.il/he/about-the-exhibition/avraham-ofek-body-work
הוא אחד מהאאטוטסיידרים של האמנות הישראלית. הז'דנוביזם שחי כאן בעיקר במעוזים מוגדרים מנע קבלתו הוא היה פטריוטי מידי, פוטוריסטי מידי עם ניחוח ציוני.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
