מרגע והתפרסם כי המחנצ החליט לתמוך או לא להתנגד לחוק הלאום אולי בעקבות הודעתו של הבאבא ברק, הארץ יצא נגד חוצץ בצורה מאוד בוטה. נשבעו שם טוקבקים חלקם לא מזוהים שכף רגלם לא תדרך יותר בקלפי עם פתקים של המחנצ או מפא"י על גילגוליה.
לא אתפלא אם חלק מהמגיבים הבוטים הם חברי קיבוץ שמעולם לא גרו עם ערבים, אפילו לא יודעים מהו שכן ערבי, או למדו מגיל גן עם ערבים. ולמרות זאת הם החיים בתוך בועה של אפרטהייד בסגנון קיבוצי המלהג מנטרות על שוויון שאיש לא מאמין בהן, מתנגדים לחוק הלאום. וכשבקשים הסבר, הם מתחילים לנהום סיסמאות וגידופים.
המרחק בין חיים שוויוניים לבין השמאל הבורגני הוא מרחק לא ניתן לסגירה. מה שמחזיר אותנו להארץ, עיתון, מחר הוא יכול לצאת נגד התסרוקת של אבי גבאי, מה אז?
ממתי משנים תוך לילה החלטה עקב טוקבקים אנונימיים בעיתון?
למעט חד"ש שהיא מפלגה לאומנית ימנית ערבית ונכון יותר מוסלמית, וכמובן מר"ץ אין ממש מישהו שנגד החוק קטגורית.
אפילו לא הבאבא סאלי של המחנה ה"שפוי" הדיקטטור הגדול השופט ברק.
אז על מה יצא כל הרעש בזמנו, נכון אני כותב הבלוג התנגדתי לחוק, אולם אפשר לומר שאיני מתנגד למדינה יהודית, למרות שקשה לראות מה היא אותה מדינה יהודית. מהו יהודי בכלל, מה גבולות הגזרה.
עכשיו נוכח הניסיון לבטל את החוק אפילו המחנה הציוני התייצב לצד חוק לאום, כמובן בהסתייגות שיש לתקנו, כמובן.
תמונת שמן של ירום הודו אהרון ברק הראשון.
תמונות השמן הן מחווה לענקי הרוח, או לחזירות של ענקי הרוח, שופטי בג"ץ, כל שופט מקבל תקציב עד עלות שכר מינימום לשנה של עבד קבלן על מנת שתונצח הוד רוממותו לנצח נצחים.
העדות שלה בבית משפט, היא סוג של משל על אנשים מסוג מסוים, היא בת טיפוחים של הפושעת גליה מאור, שבגלל גחמות שצר המקום מלתאר, מדינת ישראל הפסידה מיליארדים. וגליה מאור עדיין מהלכת חופשיה, אף אזרח שהיה מסב נזקים במיליארדים לא היה ממשיך עם חייו ללא הפרעה, היא כן. היא מינתה את בת הטיפוחים שלה רוסק עמינח וכנראה ידעה למה, העדות של עמינח די מעוררת השתאות.
בעוד רוסק מיתממת ומתייחסת ללווה שלא החזיר הלוואה כדבר איום, היא "שוכחת" את המיליארדים שבלל ויתר הבנקים הפסידו ואנו כל אזרחי ישראל שילמנו מכיסנו בלי שאיש טרח להסביר לנו למה עלינו לממן הפסדי בנק במיליארדים. במה זה שונה מהלוואה שלא נפדתה, רוב הלווים אינם אנשי כספים – לעומת הבנקאים, ואנשים פשוטים, הבנק בראשותה עושה מעשים מכוערים לכל מי שלא הצליח להחזיר חוב, אולם באותה נשימה כל מועל מהבנק וחבעיקר מנהלים שהפסידו מיליארדים, נהנים מחיסיון מוחלט ואפילו מקודמים עוד ע"ע גליה מאור. בכל מקרה הבנקאי לא מקבל ולו מעט מהיחס השמור ללווים שלא החזירו הלוואות.
מנהל בנק שגרם להפסד של מיליארדים אפילו לא משלם אגורה מכיסו ע"ע גליה מאור וחבריה. כאילו זה מובן מאליו.
עו"ד ברק הוא איש אלים וגם טיפש, היה לו קייס נהדר, המלחמה שלו בבנקים אין צודק ממנה, הבעיה שלו שהוא לא הסתפק במאבק ועירב בני משפחה, כולל ילדים. כלומר הוא עשה מעשים שהם לפחות לכאורה גובלים בפלילים. הוא במו ידיו פגע במאבק אותו הוא יצר "הבאים לבנקים" אם היה פחות אלים וטיפש היה יכול להנהיג מאבק הרבה יותר אפקטיבי. וזה מאבק חשוב, לשים גבול בפני בנקים.
כמו שיש חוקי מלחמה שנדרשים להילחם תחת חוקים ולא להסלים ולהילחם בלי חשבון ובכל מחיר, ולעשות בדרך פשעי מלחמה. גם מאבק בבנקים שהם בישראל גוף רקוב ואלים, אפילו נגד בנקים צריך לדעת מה הגבולות. משעה שעו"ד ברק לא בחל באמצעים הוא כבר בעצמו הצדיק את התנהגותם האלימה של הבנקים לאנשים שכשלו כלכלית. והוא אימץ את דרכם.
בשנים האחרונות מפגינים לא "לוקחים שבויים" גם אלדד יניב הנהיג "מחאה" אלימה ונפשעת תוך שהוא מגיע לבתים של בעלי תפקידים ומנסה בכוח ובאלימות להשפיע על ההחלטות שלהם.
מילא שהאיש מציג עצמו כלוחם שחיתות בשעה שהוא ארכי מושחת, הוא מנהיג שיטות אלימות ופוגע בבעלי תפקידים. ויש לו גב מהתקשורת. הוא ועו"ד ברק למעשה נוקטים ביד אלימה ובדרכים דומות אבל היחס לעו"ד ברק הרבה פחות מעודן.
הם שניהם מצד שמאל, אם היו ימניים או ערבים או דתיים, שניהם היו עכשיו בכלא. יש ליניב במיוחד יחס מיוחד מכל גורמי האכיפה, הוא עושה מה שהוא רוצה, מאיים ומטריד. כאמור זו גם דרכו של עו"ד ברק. ומדובר באנשים אלימים שדרכם היא אלימות לשמה.
אבל אפילו כאן ברק זוכה ליחס קשוח יותר מאלדד יניב הפושע לפי דבריו שלו עצמו על עצמו. מערכת החוק יודעת להבחין בין מפגין למפגין, מי שלא משלנו, מקבל יחס אחר. מי שמשלנו כמו הפושע אלדד יניב מקבל יחס מעודף בלי קשר למהות מעשיו ודרכו.
לפי הבת של היוצר והזמר יגאל בשן ז"ל, בעת שהייתה בלונדון, וגם אשתו של יגאל עוד כשניסו להציל את חייו, מישהו הציף את הרשתות החברתיות בסיפור ואו ברמזים – מי הוא האיש האם זה חובש או פארמדיק אולי נהג של מד"א לך תדע מי הפיץ והוציא מידע מבית בו מתחוללת טרגדיה – בשידור חי ממש רק שמו שלו של מפיץ המידע אנונימי. דבר מחריד אבל כנראה נכון. כלומר הבת של יגאל בשן ידעה כבר על מה שאירע, מהרשתות החברתיות עוד בטרם מישהו בישר לה את הבשורה המרה באופן ראוי ורשמי.
ככה זה כשהעיתונות שלנו היא רכלנית ומזוהמת ככה זה כאשר טרולים הם נותני הטון בעיתונות, את חקירות שרה נתניהו מפיצים עוד כשהיא בחדר חקירה, מי עושה את זה? ולא רק בשרה נתניהו מדובר. הם הפכו את הכוח להשחית שלהם לכלי נשק הדבר הכי מחריד זו הפצת מידע ע"י אנשים שאמורים לשמור עלינו, הם מוציאים הכל החוצה הנורמה הזו של הוצאה החוצה של דברים נולדה בעיתונות שלנו.
שנה שלמה המפכ"ל אלשיך לווה ע"י ה"עיתונאית הבכירה" אילנה דיין בשום מקום בעולם בעל תפקיד כזה לא מלווה שנה שלמה ע"י עיתונות, העיסקה ביניהם גלויה היא הפכה אותו "לגיבור" והוא הדליף לה – איך הוא העז לעשות זאת בשעה שמתנהלת חקירה מופרכת בתיק 4000 כשמהותו מעשיו היא דומה, הוא הפיץ דברים משוללים כל יסוד, שיקר, מדובר בעניין "החוקרים הפרטיים". אבל הדבר המחריד שבעודו מכהן כמפכ"ל הוא ליווה עצמו שנה שלמה בעיתונאית וחשף בפניה מידע והפיץ שקרים. זה לא היה קורה אלמלא השנאה הפתלוגית לנתניהו, אלמלא הוא ידע שיקבל שכר מהתקשורת. ואחרי מעשיו אלו כל החקירות מזוהמות הן לא מתנהלות בצנעה, תוך כדי חקירה מוציאים מתוך חדרי חקירה חומר החוצה היישר לדף הראשון ולמהדורות החדשות – מה כבר נשאר מה"חקירות" האלה אחרי שזוהמו? בגלוי בלי למצמץ. אנחנו שותקים כי זה מפחיד הרי גם אנחנו יכולים מחר להיות קורבנות של אותה תקשורת ואותה משטרה או פרקליטות שבה הייתה רות דוד מלכה עד לפני זמן לא רב.
הגורל של אנשים היה ועודנו בידי נוכלים ממש נוכלים.
כל העיתונות הפכה למין מקום מזוהם כאילו הזוהמה של טיפוסים מחליאים כמו אלדד יניב היא דבר ראוי, כאשר הוא הפך "ללוחם בשחיתות" הפכה כל הלחימה בשחיתות לדבר מאוס. הוא פושע לפי דבריו שלו על עצמו זה אדם שהתנכל לפעילים חברתיים ומירר את חייהם, הוא הודה בכך, איך זוהמה וטינופת כזו הפכה ללוחם בשחיתות?
יש מי שנתנו לו הכשר להגיע לבית פקידים ולנסות להשפיע על ההחלטות שלהם תוך כדי חקירה, הוא פוגע ופגע בשלטון החוק, מנסה בכוח להשפיע על החלטות של אנשים, כנראה מקושר גם לשוטרים, שפועלים מתוך המערכת ומדליפים לו אחרי לפני ותוך כדי, למרות שזה גם אסור וגם פלילי , בלי שנוצר תהליך ראוי של בדיקת הדברים.
המדינה הזו הפכה לבת ערובה בידי נבלים כמו אמנון אברמוביץ כזבית עם הפה המטונף שלו, ורביב השוטר הצבאי דרוקר.
הם משליטים במדינה נורמות של פגיעה בזכויות פרט כפי שמעולם לא היה, הם הפכו לנותני הטון כשרכילות היא נחלת הכלל. הם חורצים גורלות, מפיצים כזבים בגלוי, ה"עיתונאי" דרוקר כתב על הסיבה שהוא נתן "הנחה" לפואד בן אליעזר למרות שידע על מעשיו, הרי זה מעשה נוכלות, והוא התהדר בזה מעל דפי עיתון הארץ בעוד "מאמר" נבוב שלו – מישהו מעלה על דעתו עיתונאי בארה"ב או בארץ מערבית שככה היה מתפאר שעשה הנחה לאדם רקוב כמו פואד רק בגלל שהיה "חברמן" וכמובן היה במחנה הפוליטי ה"נכון" זה הפרצוף הנבוב של רביב דרוקר חסר הבושה – לו זה מותר הם גם בתוכנית המקור מפיצים חומר של חקחרה מחדרי חקירות, תמיד של אנשים שאינם משלהם תמיד זה את מי שהם רוצים שלא נכבד שנשנא וזה הכוח המשחית שנתון בידיהם.
כל מי שלא מבין שהיום זה ביבי ומחר זה יכול להיות אתה או היא יבין זאת בהמשך או חושש לגורלו. העיתונות שלנו היא בזויה, אורקל "הגון" כמו דן מרגלית עד לפני כמה חודשים למרות "בגידתו" בעצם הפיכתו לעיתונאי בישראל היום הכל נסלח לו שוב משעה שהוא נגד נתניהו, הוא הפך לאורקל של הגינות ופרסם את הגיגיו בהארץ. ככה גם שותפו גילת מוטי, עוד נבוב מחליא של נוני מוזס שהרי הוא היה חלק הידיעות אחרונות, אבל כאשר היה בישראל היום ביבי היה צדיק רק משנזרק משם הפך שוב לאורקל של הגינות בראש חוצות – כי הוא אנטי ביבי. מרגלית ולפניו עוד כמה נותני טון הסתבר כמי שהיה חושף את איבר מינו באולפני טלוויזיה – ככה סיפרה עיתונאית במסגרת METOO#, אמנם לא בשידור חי הוא הוציא בפניה את חיית המחמד שהחביא במכנסיו- למזלנו, אבל בפני עיתונאיות כך עשה, כך פורסם – פשוט מדהים האורקל הזה חשף באולפן את כלי ה* שלו והמשיך שנים להטיף מוסר מעל כל במה איזו עזות מצח. הם שנים היו לאנשים הגונים בעיני המתבונן במרקע, עד שנחשפו לאחר עשרות שנים מי הם האנשים שמתווכים לנו את המציאות. ולמה העיתונאים שידעו שתקו שנים?
שנים על גבי שנים הם היו מתווכי המידע, מרגלית ועוד כמה דמויות, מי שהעז להטיל דופי בהם, היה לבדיחה. המעמד בו כל יום שישי מאפשרת התקשורת לאברומוביץ לעשות קרדום לחפור בו פוליטי, ולנסות להשפיע על גורל מנהיגים ע"י סחיטה מהמרקע או מה שידוע כשיטת האתרוג, היה צריך מזמן להיחקר פלילית ולהסתיים. כאשר מוטחת ביקורת באברמוביץ מיד מצייצים שהוא גיבור ישראל, מה הקשר? במה גבורתו בשדה הקרב הכשירה או מכשירה את המעשים הפליליים שלו? בגלוי מעל המרקע הוא סוחט אנשים על רקע פוליטי הוא לא מסתיר זאת. שיטת האתרוג היא סחיטה היא מעשה פלילי – אף אחד לא היה נותן לעיתונאי מהצד הנגדי לפעול בשיטות כאלה – למה לאברמוביץ זה מותר? זה לא תיק 4000 זה פי אלף גרוע מכך הוא משוחד פוליטית ופועל כמו מאפיה באיומים נגד מי שילך בקו מדיני שבעיניו אינו ראוי. זה הזיהום הכי גדול שפשה בעיתונות. אין קשר להיותו גיבור, גם אהוד ברק הוא גיבור וחלאה, מה הקשר בין הדברים?
עד לא מזמן מרגלית היה "סמל" של הגינות יושרה.
היו לוחמים גיבורים שאנסו ורצחו, מדוע שומרים על הזכות שלהם לעשות דברים שאסור לעשות.
איך קורה שבשעה שמישהו מת ועוד בטרם גופתו התקררה כל העולם יודע על כל פרט מהבית בו אירע האירוע הטרגי, או משעה שמתוך חדרי חקירה מופצים חומרים תוך כדי חקירה כולל תיאורים של איך המשטרה ה"גיבורה" שלנו מרסקת לאנשים את חייהם – חלקם אחר כך יוצאים נקיים כמו שלג צח, אבל ברגעים בו הם במצוקה דואג איזה שוטר "גיבור" להדליף הכל החוצה בעזרת "עיתונאי גיבור ובכיר" או "מקורות עלומי שם" – מילא אם היינו יודעים מי הגיבור. בהמשך כל מידע נגיש גם כזה שכולו צהוב הכל נגיש לסקרנות חולנית, אין שום פרט שאסור להוציא, הכל מותר. דם אנשים הוא הפקר. הכל מותר לעיתונאים מופקרים חלקם פושעים שנודע על מעשיהם עשרות שנים באיחור אלגנטי, ושהם פעלו מהמערכת בצורה צינית. ההצדקה שלהם היא פוליטית או סתם נפיצות המידע והעונג שלהם להיות מי שהפיץ מידע אפילו במחיר של פגיעה במשפחות ואנשים חפים בכל רבב או פשע.
זו העיר שמפא"י עשתה בה שמות, הרעילה המונים הקימה את מיכל האמוניה, הרסה את החופים. הכל מפא"י – עיר שהיתה יכולה להיות פנינת יופי. אפילו הפרעות בודי סאליב, הרבה לפני המחאה של הפנתרים, מי שגרם לכך זו מפא"י. ולא רק ההיסטורית. הדר הרוסה נשארו בה זקנים ושיכורים והרבה עבריינים, בת גלים הרוסה הקזינו הוא משל, קרית אליעזר הבתים נראים כמו עיר של ברה"מ לשעבר, הכל סדוק ומלוכך, חיפה הרוסה החופים מזוהמים. כל העיר התחתית היא גאנק אחד גדול, אפילו הכרמל מחוסל. למרות שיש כמה סנובים בכרמל שחושבים שהם נזר הבריאה, אין הרבה מקום לאופטימיות.
עכשיו נבחרה ראש עיר ממפא"י , היא מבטיחה לתקן מה שהרסו קודמיה, היא מאותו מקום משם הם באו.
העיתונות החיפאית היא גרוע מפרבדה ויש לעיתונות החיפאית חלק עיקרי במה שמתרחש בחיפה – כי היא מפארת את הכישלונות היא ממש סוגדת לכשלונות של מפא"י מרמה ומסלפת הכל ורוד בעיני העיתונות כי מפא"י בשלטון. העוני, הזיהום, בעיר בה הסנוביזם חוגג – העיר והעיתונות המחליאה וחנפנית המשיכה לסגוד למפא"י ולנבחריה, אין ראשי עיר שאינם ממפא"י בחיפה, רק מפא"י, אם המצב כל כך רע למה ממשיכים לבחור במפא"י?
מין הרגל מגונה כזה.
אחד מההורסים הגדולים היה מצנע, איש שככול שהעמיק את ההרס ככה סגדו לו יותר, פיארו אותו כאילו הוא ראש עיר דגול, השאיר אדמה חרוכה הרס שכונות שלמות. מפא"י כבר אמרנו.
שום תקווה אין, קליש באה מאותו הכפר, זה מרענן שיש אישה ראש עיר, אבל השיטות של מפא"י והרעלת תושבי חיפה במשך שנים, אינן מבשרים כי משהו הולך להשתנות, הלוואי שזו אמירה לא נכונה או מבט נוגה מידי, אבל לבלוג אין שום ציפיות מקליש. הבעיות של חיפה הם סוג האנשים שתמיד ככול שהמצב גרוע יותר הם ממשיכים עם אותה שיטה שהביאה אותם עד הלום. העיקר שמפא"י בשלטון והתוצאות מדברות בשם מפא"י.
חיפה עיר בלי עתיד. היא זקוקה למהפכה בכל דבר כמעט, והיא שקועה בפוליטיקה ישנה שהרסה כבר כל חלקה טובה. ולא נשארו הרבה חלקות טובות בעיר החרבה הזו, שכונות שלמות הרוסות, הפשע והאלימות כמעט בכל מקום.
זו חיפה. העיר של מפא"י.
ההישגים של מפא"י הריסת עיר, ומה הפתרון, עוד ראש עיר של מפא"י העיקר שתהיה המשכיות של הרס.
חיפה תמיד הייתה אדומה, החורבן של חיפה ומצבה מלמדים משהו על השמאל הבורגני.
גם הזמר החביב משקר, זה כבר הרגל מגונה לשקר, אם אתה שמאל בורגני, השקר זו דרך חיים.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
