אבל בניגוד לנתניהו, אין הדלפות, כן ממש אין. הוצא צו איסור פרסום ע"י קצינים בכירים במשטרה, הגוף שמדליף ללא הרף מחדרי חקירה, עד שמדובר במערכת עצמה, אולי שופטים, אולי שופטת.
עיתונאים מתגייסים להשתקת הפרשה, לפחות השמאל בורגנים אלה שמציפים אותנו בהדלפות והאשמות שוא נגד כל מי שלא בא להם טוב בעין.
רק אדם גולד, הדמות הפיקטיבית רומז, אולי רק בקול דק, כמעט בלתי מושמע.
מקור רוטר, אדם גולד טלגרם:
אז על פרשות עם צו איסור פרסום לא נדבר, אבל בואו נדבר על אמון במערכת שלטון החוק, על פרשת גרסטל-קמיר ועל הניסיון להעלים מהפרשה את כוכבת הפרשה כבוד הנשיאה אסתר חיות.תגידו, אתם באמת חושבים שכולם פה אדיוטים? אתם באמת חושבים שכולנו שכחנו את יוני תדמור ושות' מספרים בהתרגשות על "שחיתות שלטונית ברמה הגבוהה ביותר"? אז איך זה שפרשה שהוגדרה(כאחת המושחתות והחמורות בתולדות מדינת ישראל נקברה קבורת חמור מרגע שהתברר שנתניהו לא ידע ו/או היה מעורב ומצד שני עומדת נשיאת מערכת המשפט והאשה הכי חזקה ומקושרת במדינה?ומה בעצם קרה? רק כי גרסטל שינתה גרסה? ואם נחקר פשוט היה משנה גרסה מגרסה אחידה שמתיישבת היטב עם עדויות תומכות חיצוניות (סיפורים לצדדים שלישיים), לגרסה מתפתחת שלא מסבכת את החברים הקרובים שלה – האם הפרקליטות גם הייתה ממהרת לקבוע שאין שם כלום?!ובואו נניח שזה אכן תעתועי זכרון.. איך זה רלוונטי לנשיאה חיות? הרי גם אם גרסטל המציאה את הכל, איך מבחינת נשיאת בית המשפט העליון (דהיום) בזמן אמת היא קיבלה מידע מאחת הנשים הבכירות בעולם המשפט, על פרשיית שחיתות מסמרת שיער ובכל זאת היא החליטה להתעלם ולא לעשות כלום "בשל מיעוט הפרטים והסיפור המעורפל" – כך לפי חיות.אני באמת שואל, האם זה נראה למישהו הגיוני ששומרת הסף העליונה האשה הבכירה בשלטון החוק מתעלמת ושותקת במשך שנתיים אחרי שהיא שומעת על חשש ממשי (ונשים בצד את אמיתותו) לפרשת שחיתות בהיקף כזה?אז בוא נניח שאין כאן היבט פלילי לפי ס' 262 לחוק העונשין (בטח לאור סגירת התיק) אבל האם באמת נראה לכם הגיוני שנשיאת מערכת החוק ממנה מצפים לסטנדרטים הגבוהים ביותר, תשתוק במשך שנתיים על חשד לקניית המערכת שהגיע לידה ותמשיך בתפקידה עם הכתם הזה? ושוב, האם באמת נראה לכם שכולנו כל כך מטומטמים?(ערוץ אדם גולד בטלגרם) |
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
כתיבת תגובה