הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

קשה להאמין שהדס שטייף המציאה את העדות הזו, קשה עוד יותר להאמין שלמתלוננת הזו היו עוד 6 מתלוננות שהופיעו בפני השופטת, והן כולן המציאו תקיפות מין לכאורה, אגב לא מדובר בהטרדה בלבד.

נזכיר נשכחות , במשפט על אונס בקיבוץ שמרת, האונס הקבוצתי של בחורים "מלח הארץ" זוכות הנאשמים ע"י השופט מיכה לינדרשטראוס, לימים מי שהפך למבקר המדינה, רק בעליון פסק הדין שונה והם הורשעו באונס.

מויקי האדיבה:

פרשת האונס בשמרת הוא כינויו של אונס שהתרחש בקיבוץ שמרת בשנת 1988 ושל המשפטים שנערכו בעקבותיו בתחילת שנות התשעים. הפרשה הייתה בעניין אונס שביצעה חבורת נערים, חלקם בני הקיבוץ, לאורך מספר ימים בנערה בת 14 וחצי בת הקיבוץ. הפרשה עוררה הדים רבים בישראל והביאה לשינוי בהתייחסות החוק למעשה אונס.

נגד שמונה מהחשודים באונס הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בחיפה. הם זוכו מחמת הספק, אך בעקבות לחץ ציבורי, הוגש ערעור על ידי המדינה לבית המשפט העליון נגד ארבעה מהם: נדב ביטון, אריק חזון, אופיר בארי וצפריר צביסון. ארבעתם הורשעו ונגזר עליהם מאסר בפועל. בפסק הדין נאמר כי חובה על הגבר לחפש ולוודא את הסכמתה המפורשת של האישה לפני מגע מיני איתה, ואם לא ניתן אישור כזה, מדובר באונס.

הדס שטייף הפעם היא נגד איש חזק, אדם עם יכולת כספית, אדם שהצליח בפסק דין שחייב להגיע לבדיקה בערכאה גבוהה יותר. עד אז צריך לכבד את פסק הדין, ברם הבלוג מאמין למתלוננת. וקורא לערער ולבדוק שנית בהערכאה גבוהה יותר.

לבלוג קשה להאמין שהמתלוננת המציאה תקיפה שלא הייתה. והיו עוד מתלוננות למה שהן תשקרנה? זה בלתי סביר בעליל.