רואים ומרגישים איך הרצון לשנות את הכיוון של התקשורת, ולגרש ממנה את המעט נציגים מהימין, פורח בזמן האחרון, ההרגשה היא שלקראת הבחירות, יש מגמה של התחזקות הפאשיזם והניסיון לחזור לימי האפלים בהם אפילו המעט שהיה לימין בתקשורת, ילך וייעלם.
קחו את גלצ כמשל, תחנת שידור ציבורית מכספי ציבור, יש שם תופעה של כמעט 95 אחוז עיתונאים ומגישים משמאל שמעבירים את התחנה מדור לדור מאב לבת ע"ע רינו צרור שהוא קלישאה של מראיין וספק אם תרם אייטם עיתונאי סביר בשנים האחרונות – הוא מראשי ה"כנופיה" מחסל את כל הנציגות גםפ המועטת של הימין, כנראה זה תפקידו בחונטה חיסול עיתונאים מימין, גם כאשר הגיע אראל סגל, מררו לו את החיים, עד שעזב. היום בתפקיד הכתובת להצקות, יעקב ברדוגו פרשן פוליטי, הוא ממש נרדף, אפילו שלום לא אומרים לו. וגלצ היא תחנה במימון ציבורי. שנשמעות ומתנהלת כמו מאפייה בולשביקית משנות ה – חמישים.
חבורה של עיתונאים השתלטה עליה, וזו השתלטות עוינת, לא ייתכן שבשנת 2019 האפרטהייד השמאל בורגני ימשיך, כאשר חלק מהמשימות של עיתונאי שמאל מצוי הן למנוע פתחון פה לימין. זו לא עיתונאות, זה בולשיבזם עם קורטוב פאשיזם.
את אלי ציפורי מחסלים בגלובס מאז יצא נגד המסע לתפירת תיקים נגד נתניהו, הם לא בוחלים בשיטות בזויות שמתאימות לרוסיה הסובייטית, פשוט מחסלים "קיני התנגדות" כדי ליצר תקשורת מונוליטית, בעלת גוון פוליטי שמאל בורגני. זה קורה כמעט בכל מקום, יש כוונה ליצר מגמה שתהפוך את התחלת השינוי המבורך של הכנסת איזון ויותר גיוון לתקשורת, המאמץ הזה בא לידי ביטוי בהדלפות על ערוץ 20, כמו שניסו לסגור את ישראל היום, מנסים לחסל את המעט שבמעט ערוץ 20. נקווה שבלי קשר תוצאת תוצאת הבחירות לא יביאו לחיסול מגמת הגיוון בתקשורת.
יש עוד ביטוי למגמה, יש חרמות נגד שדרנים מימין, למשל אראל סגל, לא מתראיינים אצלו, ומצד שני רוב המראיינים משמאל, נוחים עד כדי איתרוג כלפי מרואיינים משמאל, ברק אפילו קובע מראש על מה יישאל בראיון וכנראה כך נהוג גם יתר הפוליטיקאים מהשמאל שנהנים מיחס אוהד בתקשורת עד כדי סכנת הרעלה סכרינית, אפילו את חברותו לפדופיל אפשטיין ברק מראש מוריד – כאילו היא לא רלוונטית (והיא כן). האפשרות לראות בראיון בתקשורת הישראלית במבנה הנוכחי שלה, ראיון שיש בו מצב אותנטי מייצג, היא כמעט קלושה. יש רדיפה מוכרזת בתוך התקשורת נגד הימין, רדיפה אנטי דמוקרטית מסוכנת.
להשאיר תגובה