הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

כל פעם מחדש מגלים איזה סיפור שלא היה ולא נברא, ולפעמים בכוונה נוצר, אנשים תמימים לא חסרים אשר יאמצו את הכזבים. ככה רוב תיקיו של נתניהו, שהבלוג מעולם לא טען שהוא איש מוסרי או צנוע כמו בגין, אבל הוא רחוק מרחק רב מהתיקים שתפרו לו לפי מסורת העלילות הבולשביקית, שחלק מהמימסד במדינה מאמין בה, הולך בדרכה ופועל לחדש כל פעם עלילות.

אז מה הייתה פרשת פאניפילוב?

מויקי:

המיתוס של אנשי פאנפילוב הוא סיפור גבורה שהתרחש, כביכול, במהלך קרב מוסקבה באמצע נובמבר 1941. לפי הסיפור, שפורסם לראשונה בעיתון הסובייטי "הכוכב האדום", 28 לוחמים מדיוויזיית חיל הרגלים ה-316 בפיקוד איוואן פאנפילוב, גרמו אבידות כבדות לכוח שריון גרמני שתקף את עמדותיהם, במהלך קרב עיקש שארך 4 שעות באזור תחנת הרכבת דובסקובו, במבואות מוסקבה. כל הלוחמים הסוביטיים שהשתתפו בקרב נהרגו במהלכו, אך עמידת הגבורה שלהם בלמה את ההתקדמות הגרמנית בגזרה שהוחזקה על ידם. כלי התקשורת הסוביטיים ניפחו את הסיפור, והשתמשו בו כמופת לגבורת לוחמי הצבא האדום בלחימה נגד הצבא הנאצי. במיוחד זכתה לפרסום אמירה, שיוחסה לפוליטרוק קלוצ'קוב, שפיקד על היחידה הסובייטית שהשתתפה בקרב: "רוסיה גדולה, אך אין לאן לסגת. מוסקבה מאחורינו". החיילים שנטלו חלק בקרב, זכו לעיטורי גיבור ברית המועצות לאחר מותם, ולהנצחה בכל רחבי ברית המועצות. המעשה ושאר מעלליה של הדיוויזיה היוו רקע לספר 'אנשי פאנפילוב', שתורגם לעברית ושימש כהשראה ללוחמי הפלמ"ח. מיתוס הגבורה של "אנשי פאנפילוב" המשיך להתקיים בברית המועצות עד שנות ה-90 של המאה ה-20, אף על פי שכבר בשנת 1948 קבעה חקירה חשאית של הפרקליטות הצבאית הסובייטית, שמרבית הפרטים שפורסמו לגבי הקרב בדובסקובו, כולל שמות הלוחמים שהשתתפו בו, היו המצאה עיתונאית חסרת בסיס עובדתי. שישה מהם נותרו בחיים; אחד נמלט ושירת כמשתף-פעולה במשטרת העזר הגרמנית.

ב-8 ביולי 2015, שנים לאחר שהסיפור נחשף על ידי תחקירנים, הותר לבסוף לפרסום הדו"ח המסווג בו קבע אנדריי ז'דאנוב כי "מדובר בבדיה עיתונאית".^[1] ב-2016 מנהל הארכיון הלאומי של רוסיה פוטר מכוון שהוא זה שפרסם את הדו"ח המוכיח כי ברית המועצות ידעה כי הסיפור מפוברק.

הבולשביזם שיוצא מהפרקליטות נולד כבר מזמן, לכולנו זכורה עלילה של "כנופיית מע"ץ" עלילה שנרקחה עם עליית בגין לשלטון, ע"י מפא"י, בזמנו בערוץ הראשון, של רשות השידור שודרה תכנית תיעוד בנושא שמאז נמחקה, ואין גישה אליה, כותב הבלוג ראה אותה. לפי מה שנאמר שם גורמים בכירים טענו שמדובר בעלילה, שהמטרה האמיתית הייתה מנחם בגין, (האירוניה היא שבנו היום תומך במפיצי הדיבה מהפרקליטות) אלא שהיה ברור שיושרו האישי של בגין הוא מעל כל חשד, ואז נשללה התכנית להפוך את בגין שזה אך נבחר לראש ממשלה למי שייצר את ה"כנופייה". בהמשך לאחר שאחד מהשוטרים שהשתתף בשבירת עדים ( גם העלילות נגד נתניהו מסתמכות על שבירת עדים בכל מיני תחבולות אפלות) שמצפונו ייסר אותו, הוא הודיע שהכל מפוברק, וההודאות הוצאו בכוח מהנאשמים, ובהמשך בתהליך ארוף הם זוכו ואף קיבלו פיצוי, כדי להשלים את תמונת התיקים התפורים, הפרקליטה שייצגה את המדינה אז במשפט הראווה נגד "כנופיית מע"ץ " היא פנינה דבורין, אצלה עשתה את ההתמחות לא אחרת מליאת בן ארי, התובעת המיליטנטית נגד נתניהו.

כנופיית מע"ץ העלילה השפלה של מפא"י :

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A2%22%D7%A6