בהמשך לקבלת המנדט מנשיא המדינה הערב, לפני זמן קצר שוחח יו״ר כחול לבן, רא״ל (מיל׳) ח"כ בני גנץ, עם יו״ר האיחוד הלאומי, ח"כ בצלאל סמוטריץ והציע לו להיפגש. סמוטריץ איחל לגנץ בהצלחה במלאכת הרכבת הממשלה ואמר כי הוא מקווה שתורכב ממשלה רחבה.
עברנו מערכת בחירות בה כת הגנרלים והטמבל עם הוסט הצהוב טענו שסמוטריץ הוא משיחי, וסכנה לישראל. במסגרת ההקמה של הממשלה הליברלית (מה לגנרלים פאשיסטים וליברליות זו שאלה בפני עצמה) מבקשת כחול לבן לפני הכל, לחבור למשיחי הפאנט סמוטריץ להקמה בצוותא של ממשלה ליברלית.
מקורביה של פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), ליאת בן-ארי, איימו על עו"ד טלי נג'רי, שכיהנה כמשנה שלה (תפקיד בו זכתה במכרז), בנוכחותה של בן-ארי: תפרשי או שנכין עלייך חוות דעת קטלניות ותצאי מהפרקליטות מוכה וחבולה ▪ נג'רי הגישה תביעה לבית הדין לעבודה; בן-ארי הגישה בתגובה תצהיר שקרי והכחישה את האיומים, בלי שידעה שהשיחות הוקלטו ▪ התצהיר השקרי של בן ארי נחשף כאן לראשונה ▪ פרקליט המדינה שי ניצן נתן לבן-ארי גיבוי אוטומטי למרות השקרים
אנשים שאמונים על החוק גם מסבים נזקים במיליונים למדינה, וגם עושים מה שבא להם בשיטות מאפיונריות תוך הטעיה ומעשי כזב מול בית משפט.
כשרוזנטל ובן-ארי לא הצליחו להזיז את נג'רי מתפקידה ולגרום לה לפרוש, התגלגל הסכסוך לבית הדין לעבודה: נג'רי תבעה, הפרקליטות ובן-ארי הגישה כתב הגנה, אבל כיוון שבן-ארי לא ידעה על הקלטת השיחות עמה, היא הגישה תצהיר ארוך, בן יותר מ-100 עמודים, ובו הכחישה לחלוטין שהיא או רוזנטל איימו על נג'רי. בסעיף 97 הכריזה בן-ארי בזו הלשון: "אין כל ממש בטענות המבקשת לפיה מר רוזנטל ואני איימנו על המבקשת והטחנו בה כביכול כי 'תצא חבולה ומוכה'. הנכון הוא כי במהלך השיחה שוקף בפני המבקשת בגילוי לב, בכנות וברגישות ככל שניתן את חוסר שביעות הרצון המתמשך מתפקודה כפי שהוא עולה מנקודת מבטי כפי שממונה על עבודתה ועבודת המחוז כולו".
הקביעה השקרית הזו, מהווה לכאורה עבירה פלילית על-פי סעיף 239 לחוק העונשין שקובע כך: מי שביודעין מוסר תצהיר שקר, בין בשבועה או בהן צדק ובין שלא בשבועה ושלא בהן צדק, לפני מי שמוסמך לקבל את התצהיר – דינו – מאסר שלוש שנים.
תמלילי השיחות חלקם, באתר ניוז 1 ניתן לשמוע את השיחות המוכיחות כי ליאת בן ארי שיקרה לבית משפט, ובניגוד למה שהצהירה בתצהיר שקר פלילי לבית המשפט. כל תצהיר שקרי שמוגש לבית משפט כאמור הוא תצהיר פלילי.
"…שבוע אחרי שליאת בן ארי מונתה באת אליי (הכוונה לאלעד רוזנטל, א.צ) אמרת לי – טלי, אולי את רוצה ללכת הביתה. זאת אומרת, התוכנית הייתה להזיז אותי הצידה, ושאני אתן אופק קידומי לפרקליטים היותר צעירים, זה כבר היה בתכנון. ברגע שליאת נבחרה, והבנתי שזה התכנון שלכם, אבל מה לעשות, אתה יודע, אני, אני נמצאת במשרד, ואני מוכנה לקבל את הביקורת עליי… אני לא חושבת שפרקליטים לא מעריכים אותי. אני חושבת שמשדרים להם מסר כפול, שליאת ואתה יודע, לא משנה, ליאת משדרת מסר כפול. טלי נשארת, מצד שני יש בעיה עקרונית וזה…"
ליאת בן-ארי: "אני לא מסתירה את זה. אני אומרת שזאת המציאות". טלי נג'רי: "בסדר, אבל את לא נותנת לי אפילו את ההזדמנות". אלעד רוזנטל: "היית אצל אלה רוביניק מספר שתיים, שנה ומשהו היית אצל מספר שתיים אצל ליאת. עמדת ההנהלה כלפיך היא שאת לא מנהלת טובה, שאת תופסת משרה מאוד בכירה מכדי לשחק איתה. בכירה מכדי שהמערכת תגיד לעצמה. אוקיי, ניתן לה גב כדי ללמוד… זה לא עובד כך. את אמורה להיות כבר בשיא הכשירות לתפקידך כשנבחרת, וחלפו למעלה משנתיים, זאת עמדתנו… זאת עמדתנו". טלי נג'רי: "אוקיי". אלעד רוזנטל: "עכשיו, אני ממשיך את שיחתנו הקודמת, ואומר לך טלי זה לא נכון. לא בפרקליטות, לא במעמד, לא במצב שנמצאים שתמשיכי לעבוד בפרקליטות. אני לא, אני לא הייתי, לא לא". טלי נג'רי: "…אתה בטוח… עליי?" אלעד רוזנטל: "…אני אומר לך באמת. אמרתי לך את זה גם בפעם הקודמת, בפעמיים הקודמות". טלי נג'רי: "אתה לא אמרת לי, ואתה אמרת, בסדר. אתה לא אמרת". אלעד רוזנטל: "היית הרבה יותר עדין. אני מודה, אני הייתי הרבה יותר עדין". טלי נג'רי: "תשמע, אני שלושים שנה בפרקליטות. רגע, כשמוניתי, לא, אני לא אלמד אותך היסטוריה". אלעד רוזנטל: "בסדר, בסדר". טלי נג'רי: "… אז אני עכשיו שנה בתפקיד הזה ואתה אומר שאני לא מצליחה בתפקיד הזה. גם ליאת חושבת שאני ממש לא טובה בתפקיד הזה. אוקיי, בסדר. אני לא מנהלת טובה. נו, אז מה עושים? אז אתם אומרים תלכי הביתה, אתה יודע, יש לי שלושה ילדים, ואני צריכה לפרנס אותם… אני מסבירה לכם שאני לא אלך הביתה, זו העמדה שלי. שלושים שנה הייתי מצוינת, אז עכשיו יש תרבות ארגונית חדשה. אז בואו נמצא פתרון מה עושים?" ליאת בן ארי: "איזה פתרון"? טלי נג'רי:"אתם אומרים לי תלכי הביתה". ליאת בן ארי: "איזה פתרון?" טלי נג'רי: "אני לא יודעת, אולי יש תפקיד אחר, לא יודעת מה, ברמה שלי, שאני לא יודעת מה". אלעד רוזנטל: "עכשיו, הבעיה היא שברמת בכירות כזאת, יותר קל לי, הרבה יותר קל לי למצוא פתרון בדרגה פחותה. אני אומר לך היום המעבר בינך לדרגת ממונה הוא מאוד קשה… עכשיו, טלי, אם היית באה עם רעיון, אני אומר לך הייתי עושה הכל כדי להגשים אותו, אם היית אומרת רוצים אותי באיזשהו…" טלי נג'רי: "אתה חושב שאני הולכת ומחפשת איפה רוצים אותי"? אלעד רוזנטל: "תפרשי, אני אומר את זה במצב שבו אחד, את צודקת בסיכום". טלי נג'רי: "אתה יודע שזה לא מגיע למשרד או לילדים שלי, לילדים שלי…" אלעד רוזנטל: "הבנתי, אבל מה את מעדיפה, שבסוף זה יעשה במהלך יזום של המערכת, יפרישו אותך, הרי את לא רוצה את זה"? טלי נג'רי: "מה זה יפרישו, אני לא חושבת שאתם יכולים להפריש אותי". אלעד רוזנטל: "בסדר". טלי נג'רי: "אם אתה אומר לי, טלי, את יודעת מה, את מאוד לא טובה אבל אנחנו עכשיו נתחיל לנקוט הליכים להפריש אותך". אלעד רוזנטל: "אמרתי לך את זה. אני לא הולך סחור-סחור". טלי נג'רי: אבל אתה אומר…" אלעד רוזנטל: "הערכת עובד שלך, הערכת עובד שלך תהיה קטלנית. תקשיבי, בואי אני אתאר לך לאיפה זה הולך". טלי נג'רי: "אוקיי". אלעד רוזנטל: "הערכת עובד שלך תהיה קטלנית". טלי נג'רי: "אוקיי". אלעד רוזנטל: "תקבלי ציונים למטה מבינוני מכל הפרמטרים של ניהול ובחלק מהפרמטרים המקצועיים. אחר כך הדבר הזה, ישאלו אותנו חברים יקרים ממשרד המשפטים, יגידו מה אתם עושים עם זאת, נגיד שאנחנו מבקשים להעלות את זה לדיון באגף משאבי אנוש. נגיע לדיון, יזמינו אותך לשימוע, תרצי להצטייד בעורך דין, אנחנו נכנסים כבר להליך שהוא לא נעים על השימוע, מתחום דיני העבודה. המערכת תחליט אם מפרישים אותך, כתוצאה משחיקה, כתוצאה מאי התאמה, יש כל מיני פרמטרים מתחום דיני העבודה, ונמצא את עצמנו בבית הדין לעבודה. שאני מניח שאחרי כחלוף שנתיים יש – את יודעת דיני עבודה, זה קשה להעריך, כי המערכת היא אכן, בתי הדין הם 50:50. בחלוף שנתיים את מוצאת את עצמך בחוץ, חבולה מוכה, לא מגיע לך, לא מגיע למערכת. זאת אומרת את – את כאילו נכנסת עכשיו לדיל שסופו לא טוב. אז אני אומר לך, הרי אנחנו לא מעוניינים בזה, לא מגיע לך ולא מגיע לנו. איש לא רוצה לקחת חלק בדבר כזה". ליאת בן-ארי: "מה, שמפריע לי הרי אפשר למצוא תחומי עיסוק בפרקליטות. אצלנו אני מדברת. נאמר גם את אחראית על המתמחים, את עושה את זה בצורה טובה. נגיד אחראית על הקליניקה, לתת עוד כל מיני דברים" טלי נג'רי: "אני חושבת שאני אחראית על הערעורים, טוב. אני חושבת שאני…" ליאת בן-ארי: "אבל אם את…" טלי נג'רי: "אני חושבת שאני…" ליאת בן-ארי: "אבל את לא, את לא מתפקדת כמשנה. אוקיי, כמספר שתיים בפרקליטות. ואז כל מה זה אומר? האם זה אומר שאת תהיי מרוצה מזה, או שאת תהיי ממורמרת על זה שאת לא מספר שתיים?" טלי נג'רי: …"עד היום, ואני נורא מצטערת להגיד לך, עד היום אני רוצה בכתב בדיוק מה הסמכויות שלי…"
לא צריך להיות שמגר ז"ל כדי להבין שהגברת ליאת שיקרה וסילפה, והגישה תצהיר שקר לבית משפט עליה להתפטר ולעמוד בדין פלילי לאלתר. כמובן שכך גם הגיבוי שנתן לה הפרקליט הראשי שי ניצן מעורר תהיות אבל אז נזכרים בדברי השופטת גרסטל, והתהיות נעלמות.
אנחנו מודים הן לציפורי היקר והן יואב יצחק שנלחמים כמעט לבד למען שלטון החוק, וכתוצאה מכך נפגעים.
החוק קובע שראש ממשלה עם כתב אישום לא יכול לכהן, היינו זה חוק פרסונלי נגד נתניהו, וגם חוק שמעביר את הריבונות, מהבוחר ונציגיו, לכמה פקידים. וכאשר הרוב של הפקידים המחליטים הוא רוב לשמאל, כל ראש ממשלה שיבחר מימין, יתפרו לו תיק, והוא לא יוכל לכהן וכך יימנעו שלטון ימני. כלומר יבטלו כל החלטה בקלפי. אין דמוקרטיה בשלטון גנרלים ופושעים מהסוג השמאל הבורגני, הבלוג שידע והזהיר, לא ציפה שכל כך מהר הזוהמה הפאשיסטית תעשה א5ת זממה בדמוקרטיה בצורה כזו מסוכנת ומרושעת.
חבורת הפאשיסטים שמשתלטת על המדינה ומבטלת את הדמוקרטיה.הפאשיסט העילג והמטומטם שהוא הבובה המופעלת לחיסול הדמוקרטיה.
אתמול עשו חבריה ברשת מעשים שקר, מנסים לחסל ציבורית פעילי ימין למנוע את הלגיטימיות שלהם. זה השמאל.
כך הזוהמה היינו התקשורתץ מעוררת פרובוקציה ומארגנת עלילה
ההבדל בין הגרסאות נובע מכך שהיו אנשים שם שצילמו, ולכן היום היא הזדרזה להכחיש את הפרובוקציה שאורגנה במתכוון נגד מי שעלולים לקיים הפגנות המוניות נגד השמאל הפאשיסטי.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
