הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

ניו יורק טיימספורסם ב-17.10.19

מרבית בני החווי, מיעוט מוסלמי סיני, חיים בעמק ציורי בצפון־מערב סין. שם, בין הרים צחיחים, הורסת הממשלה באופן שיטתי כל סממן מוסלמי — כיפות וצריחי מסגדים נעלמו מקו הרקיע, מסגדים אחרים סגרו את דלתותיהם בהוראת הרשויות, והשלטונות אסרו להציג בפומבי את הכתב הערבי.

https://www.haaretz.co.il/news/world/asia/.premium-MAGAZINE-1.7994775

כתבה מתוגרמת בהארץ.

יצויין שגם יפן לא מתירה אזרחות למי שדתו איסלם.

פעם הייתי מזדעזע מעצם המחשבה הזו, ובטח ממעשים מהסוג הזה. אבל בסין אירעו כבר מעשי טרור איסלמי, אצלם התשובה דרסטית, חסרת מעצורים.

ככול הידוע אין חרם על סחר עם סין במדינות האיסלם, גם אין חרם על יפן שלא מתירה אזרחות איסלמית. הייתי מצפה מאיימן עודה שיטיל חרם בשם האיסלם, או מטיבי, שייקרא לחרם על סין, דממה דקה, בכלל האיסלם יודע עם מי להתעסק. מזהה חולשה ומנסה לחסל כל נורמות של חופש, של סובלנות במערב, במזרח באסיה כבר הבינו שהם לא רוצים להיות כמו אירופה.

איך זה שלסין אין פחד לאבד לקוחות של העולם המוסלמי? הרי מדובר במיליארד מאמינים, ובכל זאת, יש מלחמת חורמה בסין נגד האיסלם.

גם כותב הבלוג נטש את הסמול, כי כיום סמול הוא בין היתר תמיכה ללא סייג בטרור פאשיסטי איסלמי, באונס המערב באונס ורצח נשים ואנשי להט"ב , ברצח ערכים של חופש ואמת. הלוואי שניתן היה להילחם בטרור האיסלמי בדרכים מתונות, אבל לצער הבלוג הם המוסלמים מפרשים מתינות כחולשה.