
עולה על גדותיה. העיר מסמלת את העושר האמנותי ואת לב ליבו של המימסד האמנותי, שם קם המוסד הנקרא הביאנלה של ונציה.
פעם אחת הייתי בונציה, בטיול ראשון לאירופה, מכיוון שעשיר מעולם לא הייתי, והמחיר למלון הכי זול היה יקר מאוד מעל יכולתי, ישנתי בגן ציבורי בשק שינה. עם עוד עשרות צעירים.
עם שחר העיר אותי שוטר איטלקי, כשפקחתי עין, ראיתי אותו מכוון אלי תת מקלע, לא הייתי לבד, היינו קבוצה של אנשים צעירים מכל העולם שלא יכלו להרשות לעצמם לינה בבית מלון.
מה שנשאר לי חקוק מאז, הוא השוטר הזה מכוון אלי תת מקלע, בבוקר, וזה לא היה חלום.
כתיבת תגובה