צריך לומר שיש כאן שילוב של רשע של השמאל ורשע של בג"ץ או השמאל עם גלימות. בעוד שאסרו להתקרב למנדבליט עד מרחק 500 מטר ממגוריו, ולאסור שימוש באמצעי הגברה, כל האיסורים האלה, נעלמו. בבלפור.
מישהו "שכח" שמדובר בשכנים שחלקם לכאורה אף שייך לשמאל, אשה חולה בסרטן חודשים צריכה לקום לקול מצהלותיו של חיים שדמי החולני?
עוד נקודה, בעוד המארגנים והמממנים של הרעש חיים במגדלים, בוילות מבודדות, שמורות היטב, חלקם נהנה משמירה 24/7 של השבכ, שכנים הגרים בבלפור לא מצליחים לישון חודשים. החצרות שלהם מטונפות, הרחוב מלא באנשים צעקנים ותמהוניים כפי שרק השמאל יכול לארגן.
למה השמאל לא רלוונטי, גם בגלל ההתעללות הזו חסרת האבחנה בחסרי ישע, והכניעה לטיפוסים כמו חיים שדמי ואלדד יניב או החלאה האלימה הגיבור החדש, ברק החדש.
מה היינו אומרים על אדם או אשה שפוגעים בקשיש או קשישה בבית חולים, לא מאפשרים להם לישון? מה היה החוק אומר על כך? למה זה מותר בבלפור ואסור בכתובת מגוריו של מנדבליט?
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
כתיבת תגובה