https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3853996,00.html
איך הנפוטיזם הזה לא מוגדר כעבירה חמורה על החוק?
נראה כי השיפוט בישראל לא בידי טובי האנשים הראויים אלא בידי בני ובנות של, גם אם חלקם ראויים, דרך המינוי שלהם, מסריחה בשחיתות הרקובה הנובעת ממנה. נפוטיזם כזה מייאש כל משפטן וצריך לייאש כל מי שרוצה מערכת נקיה, ראויה, עם אמון ציבורי. זה דור שני של אותה גברת, דורית בייניש שאף אחד לא חושד שהייתה עילוי שיפוטי.
אין חוק נגד נפוטיזם בישראל אבל יש תקנות שאוסרות על כך, מדוע אין חוק ברור בעניין זה?
במגזר הציבורי בישראל נאסר הנפוטיזם בתקנות החברות הממשלתיות (כללים בדבר העסקת קרובי משפחה), התשס"ה-2005, בפקודת העיריות, בכללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית), תשס"ח – 2007, בצו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה), התשל"ז – 1977,[1] ולעיתים אף מכוח נהלים פנימיים.[2] למרות כל זאת, דו"ח מבקר המדינה מצביע מזה שנים על העדפת קרובים בישראל.
שימו לב הנפוטיזם אסור בחברות ממשלתיות, תארו לעצמכם שדין הנפוטיזם של X בא לביקורת שיפוטית אצל השופטת בייניש, מה תאמר? האם תפסול עצמה מלדון בעניין?
אחד ממבקריו הגדולים של נתניהו הוא האוזר לשעבר מזכיר ממשלתו. אולם ברם, האיש נגוע עמוק בנפוטיזם. זה לא משנה איך קרה שבנו מונה להיות כתב פוליטי בגלצ שם הוא אמור לבקר את אביו, או את יריביי אביו מכחול לבן, הסרחון מורגש למרחקים. סוג הטינופת שבאמת היו חייבים לחקור.
בישראל מדינה קטנה הסרחון הנפוטיסטי מרקיע שחקים. חייבים לחוקק חוק ברור ונחרץ שימנע את התופעה הרקובה והמושחתת.
נֶפּוֹטִיזְם (בלטינית: Nepotismus) הוא כינוי לנוהגם של בעלי שררה להעדיף במינוי למשרות את קרובי משפחתם על פני אנשים אחרים. לנפוטיזם במוסדות ציבוריים נודעת בדרך כלל משמעות שלילית.
מקור המילה בלטינית של ימי הביניים בקרב הנצרות-הקתולית, שם שימש המונח קרדינל-אחיין (cardinalis nepos) לציון קרדינל שקודם למשרתו על ידי אפיפיור שהוא דודו או, בהכללה, קרוב משפחתו. פעמים רבות היו אחייני האפיפיור בניו הבלתי-חוקיים ומינוים וקידומם היה בפועל דרך להפוך את האפיפיורות למוּרשת. באדיבות ויקי
ואולי אנחנו חיים במלוכה, או בבית שבו הסיכוי של מי שאינו קרוב לצלחת, מופחת ומטעמי סירחון משפחתי.
הנפוליאון של המשפט העברי כנראה פחות תמים וישר, ונקי כפיים מאשר ניתן היה לצפות משופט, נשיא בג"ץ. כנראה היה לו ממי ללמוד.
נפולאון בונפרטה, שהפך מקונסול ממונה לקיסר, ומינה את בני משפחתו למלכים בארצות השונות. לנפולאון מיוחסת האמירה: "אך, לו רק הייתי האחיין שלי…".
אהרון ברק, למד טוב, והוא האשם העיקרי בתופעה הנפוצה. שהורסת את האמון, וכל חלקה טובה.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
