ראשית פסק הדין נגד שוקן וחבר מרעיו מהעיתונות.
מאתר העין השביעית
תאריך: 14/09/2004
בעניין: מדינת ישראל
המאשימה
נ ג ד
1 . רשת שוקן בע"מ
2 . ורשבסקי יוסף
3 . גילת גיל
4 . "מעריב" הוצאת מודיעין בע"מ
5 . קלינפלד רון
6 . אלכסנדר דורון
7 . ידיעות אחרונות בע"מ
8 . שפירא רונן
הנאשם/ים
נוכחים: ב"כ התביעה: עו"ד יהודה בלבן
נאשמים 1,2,3,7,8 ע"י עו"ד פז מוזר ו- עו"ד שירה בריק
נאשמים 4,5,6 על ידי עו"ד ארדינסט ו- עו"ד יהודית אגטשטין
[…]
3. כתב האישום מייחס לכל הנאשמים עבירה של פרסום מתן שרותי זנות בניגוד לסעיף 205 ג (א) לחוק. נאשמים 1,2,3 מואשמים כי החל מ 26/10/00 ובכל שבוע שלאחריו עד 10/6/01 פרסמו בעיתון העיר פרסומים בדבר מתן שירותי זנות. התביעה טוענת כי מדובר ב "כ 30 אישומים".
נאשמים 4,5, ו – 6 מואשמים כי בכ "250" הזדמנויות בין מאי 1999 ועד 20/7/00 (נאשם 6 עד יוני 2000) פרסמו מידי יום בעיתון מעריב, פרסומים בדבר מתן שרותי זנות. נאשמים 7 ו – 8 הואשמו כי בכ – "500" הזדמנויות בין 1999 ל – 27/1/02 פרסמו מידי יום בעיתון ידיעות אחרונות הכולל את לוח ידיעות אחרונות מודעות בדבר מתן שרותי זנות.
http://www.the7eye.org.il/verdicts/52933
דוגמאות:
מר פישלר צירף לתלונתו את עיתוני העיר מתאריכים 13.9.01, 20.9.01, 11.2.01, 2.11.00 ו- 26.10.00.
ביום 13.9.01 הופיעו מודעות רבות בנוסח דומה לאלה המפורטים להלן:
"ישראלית מדהימה מארחת ברמה"
"מלכה חתיכה מארחת בדירתה"
"קוקסינלית מיוחדת ויפה בדיסקרטיות מוחלטת".
ביום 20.9.01 פורסמו מודעות באותו עיתון בדומה לאלה המפורטים להלן:
"אורנה דוגמנית יפיפייה מארחת"
"צעירה יפיפייה מארחת בדיסקרטיות + סרטים בדירתה"
"מדהימה מארחת בדירת סטודיו"
"ישראלית מדהימה מארחת ברמה"….
הכרעת הדין:
לאחר שבחנתי את מכלול הראיות ונתתי דעתי לטיעוני הצדדים, הגעתי לידי מסקנה כי התביעה הוכיחה במידת הוודאות הדרושה במשפט פלילי את העבירות המיוחסות לנאשמים 1, 2, 3, 4, 5, 7, ו- 8 והנני מרשיע אותם בעבירות אלה.
ניתן היום כ"ט באלול, תשס"ד (14 בספטמבר 2004) במעמד הצדדים.
דניאל בארי, שופט
ובכן בעיתון הארץ כותבת לי ירון כי לא מצליחים למצוא את הסרסורים דרך הפירסומים שהיום ממשיכים להתפרסם בכל מיני דרכים.
היא מפרסמת אצל מו"ל שהורשע בעבירה של פרסומים שמעודדים זנות ומלינה על המצב.
לפחות היה טורח מישהו וכותב מראה מקום וגילוי נאות על המו"ל עמוס שוקן שהורשע בעבר בכך שהפיץ מודעות ופרסומות מהסוג הכי בוטה לעידוד זנות.
במקרה שלו אפילו לא ידוע לי לפחות שהוא הביע חרטה כלשהי. ייתכן שכן הביע חרטה אחרי שהורשע.
ובכל מקרה הנה עוברות להן כמה שנים ומעל עיתונו של המו"ל המתחסד יש טרוניה מוצדקת לכאורה על פרסומי זנות ועל כך שלא ניתן להביא להרשעת סרסורים דרכן, גם כשעיתון הארץ פרסם, כמדומני סרסורים למעט מקרים של הלשנה, לא הובאו לדין.
המו"ל הכי נאור בשכונה כמובן מקפיד לצנזר כל דבר הנוגע לעברו בעיתוניו.
