מה היה עולה בגורלו של אמן, גבר שהיה מפרסם תמונות כמו שסלי מן מפרסמת, ילדים, ילדות, מיניות. הרבה גבות ולא רק גבות היו מתרוממות לגובה רב מהצפוי. אבל משנאמר מה שנאמר וגם מה שלא, הצילומים חלקם מתנשאים מעבר למילה ולהרמת גבה צדקנית.
אין צורך להוסיף שלל אימרות. הרדיפה הפמיניסטית נגד גברים היא כבר לא מה שאמורה הייתה להיות, מאבק בהטרדות בהשפלת נשים בפגיעה פיזית ונפשית בנשים וניצול מיני ציני וכוחני שכלל אונס, זה המאבק הראוי הנכון והצודק. המאבק לשוויון הוא צודק, הפמיניזם היא תנועה חשובה.
אבל מרגע וכל גבר שנאשם הוא גם אשם, בלי תהליך משפטי, אין שום הצדקה לכל המאבק הזה הראוי; יש נשים שאנסו, נשים, ילדים, וגם רצחו, יש נשים שהטרידו ניצלו כל מיני מצבים, נשים כאלה יכולות לשקר, וכך אדם חף מפשע עלול לגמור את חייו. החולי האנושי אינו רק גברי. הוא לא נעצר אצל הגברים. גם אצל הנשים יש חולי.
לכולנו יש אימהות אחיות, אהובות, נשים הן לא האויב, אבל גם גברים כולם לא צריכים להיות האויב. מרגע ויש מצב של רדיפה בכל מחיר בלי בדל הוכחה די בהעלאת חשד וכבר בעצם ההעלאה יש אשמה, זה מפחיד. וגם יש כנראה ניצול ציני ופוליטי של המאבק, ברגע זה נגמר המאבק, מעתה הוא מסוכן הרבה יותר, מפחיד, פרימיטיבי ובלתי צודק. המטרה של המאבק לא ראויה אם היא יוצרת עוול כל כך גדול וכל כך מסוכן.
מי שעשה מעשה צריך להיענש על מעשיו, צריך למצוא מוצא מהאשמות שנתלו לאחר עשרות שנים באוויר, ברור שיש תופעה של חוסר יכולת להתלונן בזמן אמת, שוטרים אגב הם חלק מהבעיה אפשר להבין אישה שלא מוכנה להתעמת עם בריון ציני במדים שחסר יכולת נפשית ואינטלקטואלית להזדהות ולהבין את המצב הקשה של קרבן אונס או הטרדה, אבל חייב לבוא איזון ואסור שבלי בדל הוכחה בראש חוצות מחסלים אנשים כבר מרגע שהם רק חשודים ודי באמירה והעלאת חשד כדי שהאיש ימצא "אשם" והבאתו למוקד שם יישרף לקול תרועת ההמון בלי בדל תהליך לברור האמת.
קשה גם שלא לראות שבתהליך הענישה שמופק מרגע ומעלים שמו של אדם, יש תהליך סדיסטי של חיסולו, אמנם ללא דם אמיתי, אבל חיסול כל יכולת שלו לבוא בקרב בני אדם, הוא למעשה מת חי מרגע ומאשימים אותו, והקהל נהנה במיוחד חלק מסוים סדיסטי כאילו מדובר בתאטרון רומאי.
לא פעם הנאורות היא מבוא לגהנום, המאבק הצודק הפך לתהליך בוטה ולצדקנות מסוכנת.
"דבר מוזר הוא העונש שלנו: אין הוא מטהר אלא מכתים, והוא הפשע הגרוע מן הפשע עצמו." ~ ניטשה
מפלגתו של שטרנהל, הדגול, האיש שיודע משהו על פאשיזם, שהיה אז, ולמרות זאת שטרנהל היה ונשאר חסיד שוטה של המפלגה היחידה שאי פעם הנהיגה שלטון צבאי, מפא"י של שטרנהל לא רק שניהלה טבח בכוונת מכוון (כפר קאסם), היא גם פיברקה משפט בחסות בן גוריון אבי ה"דמוקרטיה" בנוסח מפא"י.
אגב הווידוי הזו של ישכב שדמי חברו הטוב של יצחק רבין הוא רק קצה קצהו של משטר מפא"י, שיטה של כחש, של שקר על גבי שקרים.
מהארץ :
"בן גוריון אמר שאבחר את השופטים. שמגר הבהיר שזה משפט ראווה. רצו לשמור על הדרגים מעלי, אז שתקתי". ישכה שדמי היה הקצין הבכיר ביותר שעמד לדין בפרשה. לפני מותו סיפר למוסף הארץ כי המשפט היה הצגה – כדי שלא יחשוף את התוכנית לגירוש ערביי המשולש..
מדהים איזו הולכת שולל ממלכתית הייתה בזמן מפא"י איזו מפלגה מרושעת היא הייתה ולאיזה אנשים מכוון הפרופסור וחבריו, למה הם מכוונים חבורת השקרנים השמאל בורגנים. הם שרוממות שלטון החוק בגרונם, ורוממות ההומניזם והדמוקרטיה בלשונם המצקצקת.
זה לא היה מקרי ולא ממש מפתיע או חדש. ובכל זאת גם השקר הזה מתחיל להיפרם כמו רבים שיבואו בעקבותיו.
ברור שלבן של נתניהו אסור, הוא בטלן, מה עשה בחייו? הוא לא גיבור. כמו אברמוביץ הגיבור.
אמנון אברמוביץ ביטל לוחמים עשה צחוק מאנשים שעשו הרבה יותר ממנו בשדה הקרב, נפצעו, זה לא מנע ממנו לפגוע בהם, איש לא אמר היי אלו גיבורי ישראל, אם הם לא משלנו לממציא שיטת האתרוג שהיא עבריינית ונוכלית שבכל מדינה המתיימרת להיות מדינת חוק, הייתה נפתחת חקירה בסחיטה באיומים. מהי שיטת האתרוג אם לא מעשה נוכלות נאלח?
לאברמוביץ מותר הרי זאת השיטה שלו, יש כאלה שמותר להם לגנוב ולעשוק ולחבל, הם משלנו, זה בסדר – כך מלמד אותנו הגיבור אברמוביץ. רק בקיבוץ בקבוצה עדרית נוצרת יכולת מופלאה להפוך חזירות מתבהמת מהסוג בה שולט להפליא אברמוביץ למשהו מזוקק עד כדי להפוך מדינה שלמה לבדיחה. בה מודה עיתונאי שהוא סוחט נבחרי ציבור מהמסך לא בהחבא, בגלוי הוא משתין מהמקפצה על כל דבר שקשור בדמוקרטיה.
זה לא שהוא אומר אני נגד שחיתות באשר היא לא הגיבור הזה מצביע על מי שלא מאמין באג'נדה המופרכת שכבר הניבה אלפי הרוגים ורק במה שהוא מאמין מותר לגנוב, הוא אומר אשכרה לנבחרים תגנבו העיקר שתקדמו את האג'נדה שאני מאמין בה. והוא מחליט מי ראוי ומי לא, הרוב סילופים על סילופים שקרים הוא מודה בזה, זו לא המצאה של יאיר נתניהו, הוא אברמוביץ הודה שהוא נאלח, קרא לזה אתרוג. וכו נולד מושג שלם של מעשה נוכלות, אתרוגיזם על שום שככה החליט הגיבור אברמוביץ.
אברמוביץ הוא פושע נאלח אפילו שהוא קיבל אות גבורה, גם גיבורים סרחו. אף אחד לא ייקח לו את אותות הגבורה – הוא יכול ללכת ברחוב עם האותות האלה, זה לא אמור לתת לו רישיון לשקר ולהסית בגלוי, ולעדת החלאות מסביבו לבלום כל ביקורת בטענה שמדובר בגיבור ישראל. הוא חלאה ברשות תקשורת, ואפילו יאיר נתניהו צודק לפעמים.
בטוח שיש בעיה עם ביקורת שבאה מיאיר נתניהו הילד המגודל שלא עובד למחייתו, אבל מי מסוגל לומר משהו על אברמוביץ, הנוכל שמנצל את מעמדו כגיבור בדימוס, לפגוע בכל מה שלא בא לו טוב לעין, מקלל, מנבל את הפה, מלכלך כאילו זו גבורה, נראה אותו מסביר את העלילה שרקח על אנשים איך פגע בהם במשפחות שלהם. וחלק גדול מהם צחים כשלג והוא הרס אותם, גבורה ממש.
זו דמוקרטיה לא ככה? לאחד מותר ולשני אסור מה שמותר לקיסר אברמוביץ אסור לאחר.
גם לנתניהו יש פייסבוק מותר לו. אולי זה לא הכי טוב לאבא שלו, אבל מישהו הרי צריך לומר את הדברים האלה, רק שהגיבור הזה לא ידבר על יושרה. יש גבול.
הייתי שמח להצביע לקאליש, אלמלא היא חלק ממפלגת הרוע. העבודה. מפלגה שייסדה וביססה את המצב העגום של חיפה, העיר ה"אדומה".
מצד שני במי כן לבחור?
ביהב אסור תכלית איסור לבחור, הוא לא יכול להביא לשינוי – הוא יצר עיר מזוהמת והתעשת רק בסוף כהונתו. קאליש לא תצליח להביא שינוי כל עוד היא חלק ממפא"י. מפא"י היא הבעיה שהכי מבוססת את חיפה במצבה העלוב, חצי מהעיר צריכה להיבנות מחדש. צריך לנקות את העיר, מזוהמה ממפעלים מזהמים, מבריונות של עירייה רקובה ואלימה לתושבי העיר. עיר עם הכי פחות חמלה ושרותים לאזרחיה ועם הארנונה הכי יקרה בארץ. עיר שחולה בסרטן תרתי משמע. ככול שהיא חולה יותר הארנונה מתייקרת.
חיפה במצב תחבורתי מזעזע, בחלק מהעיר רוב היום בלתי ניתן לנסוע, בעיר התחתית יש אלימות בכבישים יש מחנק שמייצר אלימות. מישהו צריך להופיע שם עם מצלמה ולהראות איך נוהגים מתפרעים בנהיגה במסלול נגדי לאור היום. מבלי תגובה ונוכחות משטרתית. יש פשע בחיפה ואלימות ברחובות. אנשים מוכים ממש מוכים והמשטרה לא קיימת.
בהדר ברוב הבתים תושבים ותיקים שמים סורגים בדלת הראשית, כאילו הם במאסר. והמשטרה אם פונים אליה בתלונה על אלימות, פגיעה פיזית פשוט סוגרת את התיק ללא הסבר.
חופי חיפה מזוהמים, חלק מהבתים בחיפה במצב מזעזע. כאילו לקחו מקום יפה והראו איך להרוס אותו, איך למוטט כל אנושיות.
כל הסחי הזה נוצר בשלטון מפא"י , שלטון אכזרי ורקוב, חיפה היא סמל לריקבון של מפא"י. היא זקוקה ממש לריפוי למישהו או מישהי שממש ירפאו את העיר ויביאו לה עתיד בלי אלימות, שיגלה מחדש את היופי הטבעי שלה, ויכניס קצת חמלה לתוך העירייה האכזרית והרקובה. חצי מהמחלקות בחיפה העירייה מאוכלסת חמולות, של משפחות שלקחו את העיר כבת ערובה, ממש השתלטו על העירייה – כאילו היא חצר ביזנטית, ביניהם גם משפחות ערבים ויהודים – לכל בן משפחה יש מחלקה לא לפי עניין ולפי יכולות, יש שם חמולות אלימות שמתנהלים את העירייה כאילו היא שלהם – בלי מראית עין שאכפת להם מהתושבים קצת. שירות לאזרח זו משאלה שאיש לא מקבל, אין בחיפה עיר הגונה ובעלת מוסדות ראויים שמתנהלים ביושרה. כמעט בכל מקום הזנחה, פשע אלימות ורקב. העיתונות המקומית היא מאפיה, ולא ראויה להיקרא עיתונות במשך שנים מקבל ראש העיר במה ברדיו חיפה בה הוא מראיין את התושבים – מי שמעלה בעיה סותמים לו את הפה מיד , אין ביקורת על ראשי העיר, רק סלט של ריקבון שהולך ומתגבר. מצנע שהרס את העיר הפך ע"י עיתונות שקר לראש עיר לדוגמא, והוא ממש חרב את העיר הרס שכונות שלמות.
ומפא"י רק תמשיך באותה דרך, היא הרי ייצרה את המציאות הזו במשך שנים – למה שתשנה את העיר שנוצרה בדמותה, מימי חושיסטן ועד הלום. לצערי זו עיר בלי עתיד. משהו שכבר ידוע שהוא בדרך לאבדון.
אני מביט בסרטון הזה, באירוניה, זו עיר בלי עתיד, ולא מובן למה התכוון המשורר מנהלל – הוא שקרן או שמישהו נתן לו חומר טוב באותו יום אומלל שבו הוא כתב את השיר השקרי הזה, או שפחות או יותר בלי בושה הוא כתב שיר תעמולה עבור מפא"י.. הרי משם הוא בא.
עד שאתה לא רואה את הדלתות האלה עם הסורגים, בהדר, אינך מעלה על דעתך למה הפכה העיר עם ה"דו – קיום" וזה ממש לא רחוק מהעירייה עצמה, מבנים נטושים רחובות הפוכים, כאילו הייתה רעידת אדמה מבנים הרוסים וחיפה ממשיכה בתהליך החרבה שכאילו כתוב כגורל בלתי הפיך. עיר עם עתיד כתב איזה קשקשן מנהלל. בחודשים האחרונים מתוך איזה יאוש, העירייה המושחתת התחילה לרבד בכוח את הכבישים – כבישים שעשרות בשנים הוזנחו, במין בולמוס כזה, לא להאמין שאנחנו חיים בעולם כל כך מופרך, ושום דבר לא מדווח בעיתונות שחיה בתוך ענן שקר ורוד ומציגה את הכישלונות כהישגים.