הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

מיכאל ק

Read Full Post »

נציין כי עובדים אלה מוגדרים כעובדי קבלן, אממה… לפי מיטב חוקי העבודה האחריות השילוחית נחה על כתפי האירגון הנקרא ידיעות אחרונות.

נציין גם כי עובדים אלה חלקם שנים לא יוצאים לחופש. כי מתעמרים בהם בצעקות, כי התלוש הוא כר נרחב לרמאות מהסוג שממש חביב על עברייני כוח אדם. זכויות הפנסיה כנ"ל.

Read Full Post »

ע"ע עסקה לא הוגנת

בליל ה-21 במאי 2013 מת בשנתו פראיוואן סיסוקהא, אזרח תאילנדי בן 37, במושב כפר ויתקין. פראיוואן מת בחדר דחוס בצריף חקלאי שמעסיקו הישראלי הסב למגורי עובדים. לדברי עמיתיו לעבודה, מהגרי עבודה תאילנדים שעמם שוחח ארגון Human Rights Watch למחרת היום, פראיוואן עבד בדרך כלל עד 17 שעות ביום, שבעה ימים בשבוע, בטיפול בפרות במשק חלב ובמשתלה של שתילי אבוקדו. על אף בקשות בכתב ששיגרו ארגון Human Rights Watch והארגון הישראלי לזכויות האדם "קו לעובד", הרשויות הישראליות לא קיימו שום חקירה לגבי נסיבות מותו של פראיוואן לפני שהעבירו את גופתו לשגרירות התאילנדית, שהחזירה אותה לתאילנד.

על-פי נתונים ממשלתיים שהוצגו בעיתון "הארץ", בין השנים 2008 ל-2013 מתו בישראל 122 עובדים תאילנדים, ובהם 43 שמתו מ"תסמונת המוות הלילי הפתאומי" הפוגעת בגברים איאסתיים צעירים ובריאים, חמישה שהתאבדו ו-22 שסיבת מותם לא נודעה כיוון שמשטרת ישראל לא ביקשה נתיחה שלאחר המוות. לדברי חבר הכנסת דב חנין ממפלגת חד"ש, "לא ייתכן שכל כך הרבה אנשים צעירים ובריאים מתים מסיבה לא ברורה, והדבר לא מדליק נורות אדומות אצל אף אחד … סוף ציטוט

עוד ציטוט:

באחד המשקים הראו עובדים תאילנדים לחוקרי ארגון Human Rights Watch מגורים מאולתרים שבנו לעצמם מארגזי קרטון בתוך צריפים חקלאיים. עובדים בכמה משקים חקלאיים מנו שורה של בעיות רפואיות , לרבות כאבי ראש, קשיי נשימה ותחושת צריבה בעיניהם, שאותן הם מייחסים לריסוס חומרי הדברה ללא הגנה נאותה; כמה עובדים אמרו שקרובי משפחה בתאילנד שולחים להם תרופות כיוון שאין להם גישה לטיפול רפואי. עובדים אף התלוננו כי מעסיקיהם גובים מהם תשלום מופרז עבור המגורים והשימוש בשירותים שונים, וכי בחנויות במושבים מבודדים שבהם העובדים נאלצים לקנות את מזונם, מנפחים באופן מלאכותי את מחיריהם של מוצרים מסוימים. לעיתים קרובות לא עומדים לרשות העובדים הזמן, אמצעי התחבורה או המידע בסיסי על עיירות וערים במדינה הנחוצים כדי לנסוע לערוך קניות במקומות אחרים. סוף ציטוט

https://www.hrw.org/he/report/2015/01/21/267963

האם קיבוץ או מושב אי פעם נתבע על מות עובד כתוצאה מיחס משפיל ופוגעני שהביא למותו?

אתם יודעים שלא, ואתם יודעים שלשום עיתון לא ממש מזיז ממוות של עובדים, יש כותרות על המעסיק הכי איום בעולם – שרה נתניהו.

כל שנה מאות עובדים מתים בישראל, חלק באשמת המעסיק, שום תביעה כמעט לא מגיעה כדי פוגענות, רק אם היו עובדים אצל שרה נתניהו, זה היה מגיע לכדי פוגענות.

עוד כמה דוגמאות מהדו"ח כדי שנבין איך העיתונות שופכת את התינוק של פגיעה בתנאי עובדים כשהיא ממש יוצרת במו ידיה עלילת דם במקרה הטוב ומתעלמת ממות של עובדים יום יום כמעט.

דוגמאות:

• שני עובדים תאילנדים שארגון Human Rights Watch ראיין במשרדי ארגון "קו לעובד" בתל-אביב אמרו שהם עובדים שבעה ימים בשבוע, וכי במשך חמש השנים שבהן הם עובדים בישראל קיבלו בכל שנה ארבעה ימי חופשה בלבד.[48] הם הוסיפו כי קיבלו יום חופשה גם ביום הכיפורים, אולם לא שולם להם שכר עבור יום זה.
• ס.כ. אמר שמעסיקו במושב מפקח על העובדים באמצעות משקפת. לדבריו, "אין שום יחסים אישיים בין המעסיק לעובדים. הם מתייחסים אלינו כמו לעבדים ואומרים לנו שאם זה לא מוצא חן בעינינו הם [החקלאים] יכולים למצוא אחרים". אף אחד מהעובדים לא קיבל תלוש שכר, אולם ק.ס. אמר לארגוןHuman Rights Watch שהוא משתכר בממוצע 6,000 ש"ח בחודש. בהתבסס על שעות העבודה שתיאר בפני ארגון Human Rights Watch – כ-360 שעות בחודש – מדובר בשכר ממוצע של כ-16.67 ש"ח לשעה.[50] כשנשאל האם היה מודע לתנאי ההעסקה בישראל לפני הגעתו מתאילנד אמר ק.ס.: "זה הרבה יותר גרוע ממה שציפיתי".
• אולם, כל קבוצות העובדים שעמן שוחחנו תיארו בעיות בריאותיות שאותן ייחסו לעבודה, ועובדים רבים תיארו קשיים בגישה לטיפול רפואי. א.מ., אותו פגשנו במשרדי "קו לעובד", סיפר לארגוןHuman Rights Watch שאיבד את קצה אחת מאצבעותיו בתאונת מלגזה ב-7 במאי.[100] לדבריו מעסיקו הורה לו לומר לרופאים בבית החולים כי דלת נטרקה על אצבעו, ואמר לו שאם יספר להם מה באמת קרה, יגיעו למשק פקחי עבודה ויפתחו בחקירה

ןלבסוף תגובת אבשלום וילן, כן ההוא ממר"ץ איש קיבוץ :

אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, הכיר בכך שלא כל המעסיקים במגזר החקלאי מצייתים לחוקים החלים על תנאי המחייה והעבודה של עובדים זרים.[128] וילן ייחס את הדבר בין היתר לעודף תקנות ולמסגרת תקנות סבוכה יתר על המידה המותירה את החקלאים לעיתים קרובות בחוסר בהירות בנוגע לחובותיהם החוקיות. אולם, הוא ציין גם שהציות לחוקים ולתקנות תלוי במידה רבה ברצונו הטוב של כל חקלאי, וכי כאשר חקלאים נקלעים לקשיים כלכליים, למשל כאשר מחירי התוצרת החלקאית שלהם צונחים, העובדים שלהם עלולים לסבול גם הם.

אתם הבנתם את זה? הוא מודע לסבלם, לבעיה, ולמעשה לא עושה כלום למען המוות של העובדים ייפסק, מי האשם לפי וילן? מחיר העגבנייה.

ועל זה נאמר ואידך זיל גמור.

Read Full Post »

נתחיל מכך שלהיות מעסיק בישראל זו התחלה להכרת המציאות הישראלית, אמנם יש מקומות עבודה סוג א' – או כאלה שמפלגת מאפ"י בנתה שנים עבור מקורביה.  נאמר כך ללא הגזמה רוב המעסיקים בישראל משפילים עובדים. יש גם העסקת קבלן שהיא מראש בעייתית, ואגב באה לעולם ע"י מפא"י וההסתדרות שהיו בצוותא המעסיק הגדול במשק בתחילת ימיה של המדינה, כל השטיקים וההשפלות נולדו שם.

כשגרתי בתל אביב העבודה הראשונה שמצאתי לא שולמה לי, המעסיק נעלם אז לא היו ניידים, כנער עבדתי בבתי זיקוק וחבית פצעה אותי, אפילו טיפול רפואי לא קבלתי, הקבלן שהעסיק אותי פגע ורימה אותי, בעידוד ותמיכת ההסתדרות. בישראל יש אפרטהייד תעסוקתי, יש כל מיני מינים וסוגים ומעמדות וקאסטות של עובדים ועבדים. רוב העיוות נוצר בגלל ההסתדרות שיצרה הבדלים גם בחוק ביחס לעובדים מסוגים שונים.

יצא לי גם להיות מעביד, ואולי אני לא יכול להעיד על עצמי – ובכל זאת, מעולם לא הרמתי קול על עובדת, מעולם לא השפלתי עובד או עובדת – ההפך הגמור, לא ניצלתי את מעמדי, כבדתי ותמיד נתתי את המותר ויותר לפי חוק ע"פ הנהלת חשבונות שזו בעיה בפני עצמה, כמובן מעולם לא נתבעתי.  מעסיק חדש לא מקבל חוברת הדרכה ודרישות כדי ללמדו שעובד ועובדת אינם עבדים – מתי כבר נלמד להיות מדינה ראויה, הם בדיוק בני אדם כמוני וכמוך. יש משהו מאוד מזולזל מראש ביחסי עבודה בישראל מימיה הראשונים בהם עבודה היתה מתקבלת לפי הפתק ששלשלת לקלפי. יש פה מדינה שנבנתה ע"י עושק בסגנון מפא"י, אליו יש אנשים שמתגעגעים אולי למעמד שלהם כאדונים.

שרה נתניהו נתבעת פעם שלישית, אולי רודפים אותה, בעצם לא אולי – כנראה מישהו מחפש אותה ואת משפחת נתניהו זו רדיפה – ויחד עם זה היא משחקת לידי רודפיה פעם אחר פעם. יש לה בעיה ביחס לבני אדם. אבל לא רק לה, לקיבוצים בהם מתים כל שנה עובדים זרים למושבים, לכל העסקת קבלן באשר היא – איש לא כתב מעולם על המעסיק נניח קיבוץ שבו מת עובד, כל המאבטחים שאתם רואים ברחובות מקבלים שכר לא לפי חוק, כולם, בלי זה הקבלן לא היה מקים חברת קבלנית, נעשו מחקרים, מטעם הכנסת, עוד לא נמצא קבלן כוח אדם, שלא עשק את עובדיו. כמובן יש דרגות לעיתים לעושק מצורפת גם תקיפה פיזית, וגם הטרדה מינית ככול שזה אמור בנשים.

כל שנה מתים מאות עובדים בעבודתם בישראל, איש לא קבל למיטב ידעתי ולו קורט ממה שקיבל הבריון מני נפתלי שלכאורה יש ינדו האשמות של הטרדה מינית שלא בוררו עדיין.

עמיר פרץ שחי בעיירת פיתוח שדרות סיפר בזמנו שאמו וחברותיה שהיו עניים היו הולכים ללקט ירקות ופרות שבקיבוצים השליכו לזבל, משראו זאת בקיבוץ, הם נהגו לשפוך נפט על השאריות האלה, סיפור עצוב אחד מיני מאות ואלפים על אלה שמתנהלים כאילו הם אדוני הארץ ומטיפים מוסר לכולם.

סיפור על עיתון הארץ וידיעות אחרונות, עיתון הארץ העביר את כל מחלקי העיתונים לאחרונה להעסקה קבלנית, ומי שמחלק את עיתון הארץ כיום הוא אותו קבלן שמחלק את עיתון ידיעות, הקבלן הזה אולי כמה קבלנים מתעמר בעובדים, לא משלם לפי חוק, והוא עבריין סדרתי של חוקי עבודה. שמעתם על זה? קראתם על זה בעיתון?

שום כתבה לא תהיה על הקבלן שמחלק עיתונים מטעם ידיעות אחרונות ומשחק בתלוש של העובדים בצורה עבריינית, כמו שלא נכתבה מילה על מאות מחלקי עיתון הארץ שביום אחד הפכו לעובדי קבלן לפי החלטה של שוקן, הוא ידע שהם יפגעו, גיא רולניק בטוח שמע על זה, מילה לא נכתבה על כך. הם לא שווים לאליטה הזו שנוברת בחיי משפחת נתניהו בלי הפסקה רדיפה אמיתית יומית. מלחמה לחיים ולמוות כל יום מפרסמים דברים רובם שקר.

למיטב זיכרוני נדיר שמעסיקים נתבעים על העסקה פוגענית אפילו במקרי מוות או אונס או הטרדה מינית, במקרה של שרה נתניהו זה כבר קורה פעם שלישית.

לפני שנה או יותר פורסם דוח של האגודה לזכויות אדם על מוות של מאות עובדים זרים בקיבוצים ובמושבים, מוות כתוצאה מתנאים מחפירים והתעמרות, אור קשתי כתב על זה בהארץ, למיטב ידעתי אין ולו תביעה אחת נגד קיבוץ, אין שום עיתון שעומד מאחורי עובד או עובדת ונותן בראש למעסיק. הם עובדים זרים אז למה לתבוע פוגענות  מקיבוצים או מושבים, איפה המשרד עורכי הדין של מני נפתלי שמיצג גם את העובדת עתה נגד שרה, איפה הוא ומאות עובדים שמתים בעבודתם, הם לא בני אדם?

המקרה האחרון של שרה הוא עובדת שעבדה פחות מחודש ותובעת על פוגענות ויחס של שרה אליה, מעל 200 אלף שח.

לו אתה או אני נתבע בצדק, סכומים כאלה בכל מקרה נתון בית המשפט יגלגל אותנו מכל המדרגות, במקרים מסוימים אפילו נצטרך לשלם הוצאות לנתבע. אין בית משפט בישראל אפילו במקרי אלימות שפוסק לזכות עובד מה שנפסק לזכות מני נפתלי.

אין עובד אחד שמגיש תביעה ועוד לפני הישיבה הראשונה בבית משפט כל התביעה וסיפוריה בדף הראשון של ידיעות אחרונות. זה לא יכול להיות בשום מקרה דין צדק, זו רדיפה ומעשה לינץ' .

לשרה יש כנראה בעיה ביחסה לבני אדם במיוחד כאלה שאינם בעלי מזל כמו שלה, היא מתעמרת בהם או יחסה מזלזל, או לפחות מדברת בצורה חזירית, כל זה לא חדש, נשות ראשי ממשלה נהגו כך לא מעט. מאז ומעולם.

במקרה של שרה יש משרד עורכי דין, זה אגב אותו משרד שייצג את מני נפתלי – שמתמחה "בתביעות נגד שרה", ונדמה שיש בכך בעיה, נראה לי שעיתון מסויים פשוט עובר שם עובד עובד ומחפש ותר עובדים שקיבלו לדעתם יחס חמוץ משרה נתניהו.

שרה אינה יכולה להמשיך ולנהל עובדים מי שמבין את זה צריך לדאוג להנהלה של בית ראש ממשלה בלי קשר לשרה, אולי זה צריך להיות ככה בלי קשר למשפחת נתניהו הגיע הזמן שבמשרד ובית ראש הממשלה יהיה צוות עובדים אמין, לא דרך העסקת קבלן(!), היא לא צריכה להיות המעסיק של עובדי ראש הממשלה. המדינה צריכה לדאוג לכך וכל האחריות צריכה להיות על כתפי המדינה ומנהלי בית ראש הממשלה.

כל התכתובת וכל כתב האישום נמצא כאן:

https://www.flickr.com/photos/32368051@N08/24132647208/in/datetaken/

https://www.flickr.com/photos/32368051@N08/24132373338/in/datetaken/

Read Full Post »

שכרם מופרז, הפנסיה התקציבית שהם גורפים לכיסם מוגזמת וחזירית.

שכר מינימום שנתי, 60 אלף שח, הוא המתנה של כל נשיא בג"ץ שפורש, מישהו מצייר אותו או אותה ציור שמן, די קיטשי, באולם מיוחד שהוקצה לשם כך, חזירות ממש נחגגת שם.

איך שופט בג"ץ יכול להתחיל להבין מי שחי על משכורת מינימום, מילא אם היה ערך כלשהו לחגיגה החזירית הזו, אין לה ערך, תמונות די עלובות, מצועצעות העיקר הקלישאה 'צבע שמן' ממש מהלכת קסם על שופטי בג"ץ.

קשה אפילו להיזכר בפסיקה שלהם שאינה דורסנית כלפי חלשים, הם הרי רמסו את חיי עניי דרום תל אביב, מתערבים בשלטון ללא הפסקה, חלק מהם חי חיים מפןקפקים בהסתר, קונים דירות כאילו הם סוחרי נדל"ן.

הערך שלטון החוק כבר לא ממש יכול להסתיר את החזירות הריקנית של קבוצה די חדגונית, בלי שיהיה שם בתוכם גיוון או אימוץ של השיוויון בפני החוק, שהרי אם היה שיוויון כזה, ואין שיוויון בפני החוק, אפשר היה להיות סלחני יותר ביחס אליהם.

מי שחי לו בתוך בועה של חזירות, שבה להם מותר הכל, בלי שום דין וחשבון ואפילו ללא שקיפות, לא יכול לבקש כי יניחו את הביקורת, דין צדק כמעט ולא קיים במערכת הזו הפוליטית. אין כמעט מזור לחסרי אמצעים, בתי משפט קוברים אנשים יום יום בפסיקות חסרות שחר באלימות נגד חסרי ישע, בעיקר כאלה שאין להם כסף להגן על חייהם.

הם חיים באצטלה ליברלית די דוחה, ושקרית. מישהו חייב לרסן את ההשתוללות של בעלי הגלימה. ולהניח אותם במקום הם לא מעל החוק, ולהיות חבורה חזירית זה לא ערך.

משכורות מנופחות, פנסיה תקציבית, שופטים שאפילו לא בוחלים להעמיד איזה צייר מולם שיצייר את דמות היגון שלהם ממש כפי שהיית מצפה מחצר ביזנטית, או חצר מלכים, הם לא נראים כמו מלכים, המלכות שבה הם הכתירו את עצמם מזויפת.

חלקם פשוט דוחים, והמחשבה שהם יושבים כמודל מול צייר או ציירת – בעלות של שנה משכורת של עובד/ת בשכר מינימום, בחשיבות עצמית מנופחת כאילו שהם מלכים וכאילו מדובר בחצר מלוכה, די סמלית ומלמדת מי הם שופטי בג"ץ.

ציור של המלכה ע"י לוסיאן פרויד, אולם של הצגת מלכי המלכים שופטי בג"ץ, תמות שמן(!~) של השופטת ירום הודה, בייניש.

נ.ב

מי ייקח על עצמו להגיש עתירה לבג"ץ בה יהיו  סעיפים אלו:

א. באיזו רשות ובאיזו סמכות נטלו שופטי בג"ץ 60 אלף שח מכיסו של משלם המיסים כדי להביא צייר אשר יציירם כאילו הם מלכים מבית מלכות – מאין החוצפה הזו לקחת כסף ציבורי למטרות "נעלות" כאלה?

ב. בהינתן וההחלטה הזו אינה חוקית ויש בה חוסר סבירות וריח מתקתק של שחיתות, נבקש מכל מי שנטלו לעצמם את הכסף, להחזירו צמוד עם ריבית, למשלם המיסים, יתכבדו שופטי בג"ץ הנכבדים לממן מכיסם את האקט החזירי הסמלי הזה. ואת עלות החזקת אולם בבית המשפט לשם כך.

ג. יבוטל לאלתר האולם בו מציגים את ה"דיוקנאות הפומפוזיים" של נשיאי ונשיאות בג"ץ, היה ראוי שהתמונות שמוצגות באולם יהיו של קורבנות השיפוט, קורבנות של חוסר הצדק  שנפלו בגלל פסיקות השופטים ה"נכבדים". מי נתן הוראה להקצות אולם שעלות החזקתו אינה מבוטלת לשם האדרת דיוקנאות של נשיאי בג"ץ? ועל סמך איזה חוק מעשה זה נעשה.

הסעיף בו נעשה שימוש על מנת לצייר ציורים אלו הוא "פטור ממכרז" כאילו לומר בעצם מעשה שחיתות להלכה. מי מסוגל לבקר את ההתנהלות של המוסד הזה?

תרשו לי לקבוע שלא יהיה ולו משפטן אחד מלומד, לו תהיה ה"חוצפה" לעמוד מול שופט בג"ץ ולטעון טענות אלו, ולא בגלל חוסר הצדק, ההפך. בגלל הקיצוניות הכוחנית בה פועל מוסד חזירי כזה כבר שנים. הגיע הזמן לעמוד מולם ללא כחל ושרק, הם לא מעל החוק!

Read Full Post »

בצד הפסיקה הסבירה על הזכות לפתוח מרכולים בשבת, צריך לזכור שמי שעובד שם הם שכירים בשכר מינימום, הבעלים מבלים עם משפחתם ברוגע, וגם בעלי המכולת נרמסים אולי זה המחיר העיקרי שמשלמים עבור  הקלישאה – עיר ללא הפסקה.

בניו יורק למיטב זיכרוני בעיר ללא הפסקה זניחה, בשבת או יום ראשון העיר ריקה, הרחובות דוממים, שום הדתה, רוצים יום מנוחה זה ערך בפני עצמו. כולם מבינים זאת.

השכירים שעובדים בשבת גם הם לא ממש נהנים מיום מנוחה כמו אלה שמתעשרים על חשבונם. בעלי חנויות המכולת כאמור, אינם יכולים להתחרות בעידן הנוכחי במרכולים, הם מפסידים את פרנסתם. מה עליהם?

הפנטזיה של עיר ללא הפסקה  די מזויפת, הרי מישהו משלם מחירים על הקלישאה הזו. ללא הפסקה זה מושג די מפוקפק, בעיר מעורבת יש תמיד אופציה, אני נהנה ממנה, אבל גם נהנה מרחובות שקטים, בלי המולה, שבת. כרגע השיח מתלהם מידי כדי ליצר סובלנות בין הגישות השונות.

גם האמת לא ממש בא לתת לחרדים להשתלט על חיינו, הם היו ששים להניח את ידם  בחיי כל עיר וכל שכונה, הכפייה הזו קיימת היא אבל אינה צריכה להיות תירוץ לתת להם להחליט שהיהדות היא ערך דתי בלבד.

השבת אינה רק ערך דתי, יש לה משמעות סוציאלית, יום מנוחה אינו ערך דתי. הדתיים רואים בו גם ערך דתי. מרגע שנלחמים בפרשנות הדתית בעצם גם מאמצים אותה, וזה הרי יכול להיות אחרת. שכל אחד יראה בה את הצד הטוב, יום מנוחה זה לא כפיה, כן גם בשבת מותר לנוח.

Read Full Post »

מאתר מעריב:

"

הופיע בכתבה מפיו של עמוס ערן, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ב–1977.

ערן סיפר שחצי שנה לפני שדן מרגלית, עיתונאי "הארץ" באותם ימים, פרסם את הסיפור, הוא כבר הוזהר. "ישבתי במשרד ראש הממשלה בירושלים, נכנס מישהו, שלא אגיד את שמו ואמר 'אני מוכרח לדבר איתך'", ערן סיפר בכתבה. "אמר 'הבוקר יצאו שני אנשים מהארץ (המדינה, לא העיתון – א"ל) לחפש את יצחק רבין בארצות הברית'. מאחר שרבין שירת שם חמש שנים, אז יש להניח שלא סגר את חשבון הבנק שלו, כי תמיד יש תקופת מעבר ומחויבויות כספיות. הרמתי טלפון ליצחק, שכבר היה בביתו ברמת אביב. הייתה שעה מאוחרת. אמרתי לו 'יש משהו שאני צריך לדבר איתך עליו הלילה'".

אפלבאום שפך אור במכתבו למערכת על אותם שניים שיצאו “לחפש" את רבין באמריקה. “אברשה אהרונסון ויגאל לביב", גילה. “את השניים האלה שיגר אבא אבן מכספו הפרטי, לאחר שהשגריר שמחה דיניץ גילה את אוזנו על כך – הם עשו את מה שעשה דן מרגלית אחריהם, הפקידו כסף בסניף וחשפו את מספר החשבון של הרבינים'.

http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-581893

היינו שמעון פרס, אבא אבן ועוד נשמות טובות ממפלגת העבודה הם שהוציאו את חשבון הדולרים לאור, אורי אבנרי רצה לגנוז את הסיפור, עוד דבר, הסיפור הזה היה מתפרסם בכל מקרה כי יותר מדי אנשים ידעו על חשבון הדולרים, ככה שהפוזה הדגולה של דן מרגלית בהחלט מוגזמת.

כשאתה קורא על כמות החלאות שיש במפלגת העבודה, די בזה לומר ששומר נפשו יתפוס מרחק. היום אפילו מורחים בליפסטיק את השנאה, זה חידוש אמנם, אבל לשנוא איש את רעהו זה תנאי קבלה למפלגת האבודה.

Read Full Post »

כל פעם שמתפרסמת הסתה של הימין, יש לזכור לאן היא הגיעה בעבר. רצח.

משאמרנו את זה, יום יום יש הסתה לרצח של ראש הממשלה ביבי, בעייתון הארץ, כל יום כמעט טוקבקים כותבים בסגנונות שונים על רצונם לסגור חשבון ולרצוח את בנימין נתניהו. כבר הבאתי דוגמאות לכך, ברור גם שהציון של כביכול ההסתה נגד ריבלין מנסה לסתום את חופש הביטוי.

זאת ועוד, מסתבר שההסתה נגד ריבלין הייתה כך נטען לפני נאום החמוצים, ומה בכלל הקשר בין הנאום לאיזה כתובת מתלהמת שנרשמה על קיר בבני ברק , עוד לפני הנאום.

Read Full Post »