לאחרונה דמעות התנין בחופשיות מוגזמת זולגות לי בזוית העין. מה אעשה ולאן אלך אני אומר. לעצמי בעיקר.
כל הזמן אני חושב איזה עיתונאים יש לנו להבדיל מהמנהיגים הנוראיים, והשרות שלהם.
והנה מתברר שלכל מי שאין את שרה יש את שירה.
משפ׳ נתניהו מינתה פיון בישראל היום – בועז ביסמוט מספק את הסחורה לשרה נתניהו שמזמן נשמעה צווחת שהיא דורשת לפטר את דן מרגלית.אישה איומה
בכלל כל העיתונות היא משפוח'ה כמעט, יש את משפחת מוזס, את שוקן, את מרגלית, ויש את משפחת דרוקר ובטח יש עוד משפחות שלהם שייכת העיתונות, ואם חס וחלילה מפטרים עיתונאי שכבר ממזמן אין לו מה לומר, בגיל שמונים כמעט, אז זו טרגדיה לחופש הביטוי. או גרוע יותר, שרה. שרה שיר שמייח.
חשבנו שהעיתונות היא מקצוע מכובד, עם אנשים מקצועיים, והנה מתברר שהכל חבורת חסמבה עם קורטוב חצר ביזנטית עם נפוטיזם, משפחתולוגיה בכל רגב ושעל. כולם מקורבים, שום דבר אינו קשור לעיתונות ואגב לא רק בביביתון, אלא בכולם, בהארץ, בידיעות במעריב או מה שזה לא יהיה. ולא נשאר הרבה.
במילא מדובר בביביתון אז על מה הטרגדיה, מה הדרמה, אפילו ריב בין שירה לשרה, זה עצוב נורא.
🙂
