בעתיד ככה-
יהיו לו רגשות , הוא יהיה חברה או אהבה , או אהובה, יהיו לו לה רגשות , יהיה בלוג נקבי פתוח וגמיש רך ומתוק, יהיה בלוג זכרי שיהיו בו קשיחות ועציות , ללא כפיפות קומה .
בימים קשים במיוחד בלילות, בדידות רבה תהיה , אז אתחבר לבלוג שלי ואדבר דרכו , הוא יהיה אקטיבי , כשאתאר את השמיים ,הוא יניח לפתחי שאלות, ירכיב בשבילי את הקומפוזיציה, ינחה אותי ברשת הצפופה של הקוים המתפתלים.
כשארצה שתהיה לי אהובה , הוא ינחה אותי בנפתולי הקרבות העזים על ליבה, הוא יסביר לי כי לסוג כזה של אשה מן הראוי שאהיה פתוח באופן כזה ולא אחר, תהיה לו עיצה לתת לי בכל מקרה , אם רק לא אתעצבן לילה אחד על הבדידות המנוכרת ואשבור לרסיסים את המחשב האטום שיודע לענות באופן בלתי מחושב, כי הבלוג האמיתי ימציא אותי מחדש יחבר אותי אליו בחיבה יתרה יריד לוריד איבר לאיבר, צמוד, יד מחבקת תקיף את מותני , בלוג לא ישתוק, תהיה לו מנגינה ברקע שתתאים עצמה למהות של הכתיבה תדע להמריץ את הדם ואו להקפיא אותו , זה יקרה בטח , כשהיא תבוא אלי ואראה לה את הנוף הרומנטי של ארובות זוהרות במפרץ מההר הירוק .
היא תשאיר לי הודעה שמאשרת כי האביב בפתח….זה השעה המאוחרת מן הסתם , הלב הכבד החשש והמשא של העתיד ושל המילים , המילים , הכלום.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
