ככה אני חושב לי במילא לא התכוונתי שיצא מה שיצא בסוף.
תעשיית הבלוגים מאד דומה אולי לאינטרנט למושג ה"אינטרנט" ..ואולי בכלל לכל מה שאנחנו ברגעי יאוש מגדירים "חיים" – כאילו אנו מקטרים "ככה זה בחיים" , בעצם למה יאוש, החיים הם כאלה גם ללא יאוש.
אהה.. ובכן הבלוגים הרי היו בראשיתם כמאין יומן פרטי לא מעט ניסו חלק גם עשו אבל באמת ובתמים מי שבאמת כתב יוצן אישי נשרף באור, או שפשוט הגיפו אותו.
בנתיים הבלוג כפורמט של "כנות" הפך אפילו למייצג של חברות מסחריות, עסקים, פוליטקאים וכל מיני דברים בעלי טווח די רחב שלא שייך ואפילו סותר את הכוונה ואת בעצם התוכן.
כדי לכתוב בלוג של פוליטקאי נשכרו כותבים, כן היו מעט שעשו בעצמם חלק מהכתיבה או אפילו חלק ארי, אבל הבלוג כבר אינו בלוג, הוא עוד פורמט אינטרנטי שבתחילה היה בעל תכונות מסויימות והנה בעבור זמן השתנתה מהותו והוא לבש פנים אחרות, עכשיו הבלוג הבודיהסטי טויטר הוא שיר האייקו של הבלוגים של פעם הארכניים שמידי פעם היו אפילו רציניים , הטויטר הוא בעצם שורה אבל לא בטוח שיודעים מהי, בעצם ממש כמו משפטים בודהיסטים שאינם מפוענחים כי הם זרים לכל צורות החשיבה או למחשבה והמחשה הטונלית היינו זו שמבקשת "משמעות".
האינטרנט הפך מאקס טריטוריה וירטואלית "מנותקת", דימיונית, פנטסיה וכו, לחלק מהזרם הכללי האמיתי הריאליסטי, עד כדי התאבדות מהמצב הוירטואלי היישר לכלי פרסומי, תעמולתי והמסע עדיין בעיצומו אם-כי הדעיכה מורגשת .
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
