לכתוב כמו בעל מלאכה בכל רגע של פנאי , לא להיות כבול בשום אופן לתווי מסויים , הרי ממילא זה לא רציני אז כותבים בלי ארשת מחמירה.
לא לוגמים מיים מתוך שורות הפונטים אפילו הצלולות ביותר , אבנר כך אז בשיעור אמר שצלילות של עבודה היא כמו חלוק נחל סגלגל ושהצלילות מאפשרת לראות את גבולות האבן בצורה בהירה מאד באופן קיצוני.
ככול שהראיה בהירה יותר העבודה מושלמת , הבעיה היא שאין לי יכולת להאמין למשהו , אילו רק יכולתי להאמין במשהו.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
