רצח העם המושתק שמבוצע בדארפור הוא לא רק עניין בפני עצמו ועדות על טיב האופי הרצחני האנושי ,הוא בעצם עדות כי הרצח שאינו זוכה לתשומת לב .
הכתבה בנרג מנסה להציג את הדקויות מהזויות השונות.
Archive for נובמבר, 2006
הג'נוסייד בדארפור
Posted in Blogroll on נובמבר 30, 2006| Leave a Comment »
רוח הזמן
Posted in Blogroll on נובמבר 29, 2006| Leave a Comment »
הרגשתי היא שרוח הזמן ,היא חוסר יכולת לתקשר,אין קשב ואין תוכן וזהות הדברים מראש מפוקפקת ובאה להזין את הרעב המיידי , חוסר יכולת לומר דבר מה שיהיה עמוק ובעל עמידות מעבר לאמירה עצמה של הרגע , כמו הרגשה גופנית שמשתנה בכפוף לאוכל או למזג האויר הקפריזי.
יש כמובן הרבה סוגי אמירות ונראה שיש רהוטות יותר ופחות , אולם לכל אמירה יש טווח מצומצם שאינו חורג מעבר לרגע שאותו גם קשה להגדיר , הנזילות של הדברים וחוסר יכולת להתחייב למשהו נראה כדבר בפני עצמו.
האומר יודע שהוא מיצר אוכל מילולי שקשה לבלוע אותו , והקיבה העכשווית מסוגלת לעכל רק ג'אנק פוד מהסוג המיידי שעשוי ממריכיבים שמדמים את הדבר האמיתי , המרכיבים הם יותר "כמו" בשר או כמו ירק , בפועל הגזר יכול להתברר כמלפפון שהונדס להנהג כגזר ביום בית , וביום גימל הוא יתפקד כחציל , ואם אדם מתעקש לעכל אוכל עם טווח השפעה רחב יותר הוא חייב להזדהות עם איזה שף אופנתי שמאכיל אותו על דעתו של השף עצמו , לפי מידת האוכל ה"מקובל" על מקום מסויים שמכתיב "מבקר" מסויים , ואוכל טעים ועשוי היטב וראוי שמרכיביו איכותיים מראש נראה כבלתי-אפשרי, נראה שהקושי האמיתי הוא לתפקד כמלפפון לדוגמה אבל מלפפון איכותי וטרי וראוי , שזו משימה בלתי-אפשרית להיות מלפפון איכותי במובן המובן מאליו.
מבעד לחריך
Posted in Blogroll on נובמבר 28, 2006| Leave a Comment »
נו טוב כבד מידי.
הדברים המתפוררים בחצרות האחוריות.
במקומות אבודים זנוחים.
שאיש לא רוצה לדעת.
היכן שאפשר לפגוש אנס.
או גיבור מלחמה רחוקה.
או זונה זקנה בלה.
או מכנסיים ישנות.
והרבה חתולים עייפים ועצלנים.
שלטון החוק בישראל ?
Posted in Uncategorized on נובמבר 28, 2006| Leave a Comment »
עיתונאי כותב כי אולמרט יזכה להגנה מפני תביעה משפטית על שחיתות אם יעמוד בדרישות מסויימות ואיש לא חושב אפילו להעמיד את העיתונאי לדין ואו לחקור במה מדובר ואיך יש לו לעיתונאי כוח לעצור חקירות בפרקליטות .
מחוסר בבושה העיתונאי אף לא מסייג את דבריו אלא פשוט כותב אותם בעיתון הארץ , ואף כי אני מאד משתוקק לתהליך שלום נראה שלא לילד הזה פיללנו, הנה הדברים מפי העיתונאי אלוף בן , ללא כחל ושרק:
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אנס תל אביבי
Posted in Blogroll on נובמבר 27, 2006| Leave a Comment »
האנס בני סלע הוא תופעה תל אביבית , כך נראה.
רק האיום על נשות תל אביב הביא להיסטריה כזו , יומיים המדינה עוסקת רק באנס הזה , כאילו טרם בריחתו לא הסתובבו ברחובות אנסים בתל אביב ובכל מקום אחר בישראל.
האם אותה היסטריה הייתה מתרחשת לו היה מדובר בבריחה של אנס מאשקלון או מאילת , או מעכו .
אף נניח שהיה אנס לא פחות מתועב האם היו משחררים אלפי שוטרים (איפה הם בימים "רגילים") ומעלים מסוקים לאויר , מדוע לאנס של צפון תל אביב יש חשיבות ארצית?
מדוע את חדשות ערוץ 2 משדרים מרחוב בתל אביב (אתמול בלילה), האם זה היה מתרחש גם בגלל אנס מאום אל פחם נניח , האם היו משדרים את חדשות ערוץ 2 מרחוב באום אל פחם?
האם שלום האשה התל אביבית חשוב אף יותר משלומה של אשה ארצישראלית רנדומלית "אחרת" , מדוע ההיסטריה התל אביבית הפכה לעניין ארצי כל כך מתלהם?
חרבות משובצות יהלומים
Posted in Uncategorized on נובמבר 27, 2006| Leave a Comment »
בטורקיה בארמון טופקאפי שהוא ארמון נשים הבחנתי בטיול במוזיאונים שיש הרבה מוצגים של חרבות ופגיונות משובצים ביהלומים , אפשר היה לתאר כי היו אומנים מיוחדים שהתמחו במלאכה הזו .
נזכרתי כי גם לאונרדו דה וינצ'י עיצב כלי נשק , כמובן שיש הבדל ובכל זאת ניסיתי לארגן במחשבתי היום מצב שבו אמן ינסה לעצב כלי נשק , נדמה לי שלא רק שאין זה מצב אפשרי , ייתכן כי אם היה אומן כלשהו מנסה את מזלו בעיצוב כלי נשק הוא היה מוקע מייד ומושלך לתהום הנשייה , היה מוטל עליו חרם , פוליטית הוא היה מוחרם ולא יכול היה להציג או לומר דבר.
אפילו אם יש היום אמנים בעלי דיעות ימניות והם במיעוט , ברור שאין סיכוי שאיזשהו אדם העוסק באמנות כיום ייתעסק בעיצוב של כלי נשק .
מה בעצם ההבדל מדוע אז ניתן היה להיות אמן דגול כמו לאונרדו והיום זה בלתי-אפשרי .
אין לי תשובה מוחלטת ולא חלקית אבל ברור שיש סף פוליטי מראש שלא מתיר שרידות אלא אם הדיעות הפוליטיות מראש מאפשרות שרידות הדבר מקובל בעיקר באמנות הפלסטית ויתר חלקיה הויזואלים , בספרות בשירה אין כפיה מראש כזו על העוסק לאחוז בהשקפה פוליטית מסויימת.
אני חייב לציין שאותי מראה חרבות משובצות ביהלומים משעמם כהוגן .
אמנות
Posted in Blogroll, ויזואל on נובמבר 26, 2006| Leave a Comment »
אני חושב בקול רם והאסוציאציות נמתחות מתוכי ומשתחררות ולעיתים דבר נוגע בדבר ומה שרציתי לכתוב הפך לדבר מה אחר, אני מרשה לעצמי מותרות כאלו ולו בגלל שאיני חש שיש צורך שאהיה קוהרנטי מידי, (מישהו שומע?) או בעל נוכחות של מחשבה בהירה אני מעדיף לכתוב בלי להשתמש ביותר מידי פילטרים .
טליה סידי התאבדה וזה כרגיל מפעיל אצלי מנגנון פנימי של תהיות.
אני לא מכיר אותה אבל באמנות המודרנית יש מקום של אמנות וידוי, אמנים ואמניות בורחות למחוזות בלוגיסטים, היינו משתמשות במדיה האמנותית כבלוג, הדבר כמעט לא קיים אצל אמנים- הם-אנו הגברים עדיין חיים בקשיחות הצברית שכפויה עלינו, אמנים טוענים על העולם, יש להם טענה על אמנות או שהאישי שלהם הוא פיתוח שפה באמצעים ויזואלים ע"ע גוגן או מתיו בראני .
אצל אמניות למרות שיש לא מעט שפיתחו שפה אישית ויזואלית, יש משהו שלא קיים למיטב הבנתי אצל האמנים הזכרים או שהיא שונה, הוידוי בצורה הכי ישירה שלו, כתיבה בלוגיסטית והתיחסות לחויות אישיות מהחיים כעניין שווה לכל תימה אמנותית אחרת .
זה סוג בעצם של הריידי מייד , הוידוי האישי תיאור פיזי לעיתים תוך כדי הבאת חפצים מהחדר, מהמיטה, או אפילו חפצים "אינטימיים" כמו טמפון "מלוכלך" "משומש" כעדות, כחפץ אמנותי. אמנים גברים לא שם הגבריות חוסמת, מין קו גבול.
אמנות היא המעורבות האישית של האמנית, האישי/אינטימי נחשף, החשיפה היא חלק מהמדיה(יש בבחירה באמנות הזו משהו משחרר כלומר נסיון לתת כוח לשחרר את העכבות כתוצאה מחוויות קשות )
לא כל אחת יודעת לשים גבולות או להתמודד עם ההקרנה הצורבת והחשיפה שלה, מהביוגרפיה לעבר ה"אובייקטיבזציה " שבתהליך הזה הביוגרפיה והזכרונות האישיים עוברים, החשיפה היא כמו במקרה שבו מקור האור המבורך והמחמם, מביא אור וחום אבל גם שורף את מי שנחשף למקור האור קרוב מידי דדלוס ואיקרוס.
אמנות
Posted in Uncategorized on נובמבר 24, 2006| Leave a Comment »
אמנות כל כך איזוטרית בהבנה מאוחרת אני ממש מתפלא הכיצד הייתי עיוור כל כך הרבה שנים.
אבל המיוחד לעוסקים במלאכה שהם בטוחים שסוף העולם קרב אם קוצו של יוד יזוז מילימטר או ישפך לו קצת צבע בשולי היריעה .
בטורקיה המשקל של האמנות אף קטן יותר , רק מעטים בכלל שמים אליו לב, הפעילות חשאית ורוב העוסקים במלאכה מחפשים משמעות בתנאי קרתנות קיצוניים .
טורקיה
Posted in Uncategorized on נובמבר 20, 2006| Leave a Comment »
רק עתה שבתי מטורקיה ועדיין אני תחת הרשמים העזים של איסטנבול, בוודאי אכתוב על זה, צילמתי לא מעט, וגם היה לי העונג לראות את התערוכה של הביאנלה של וונציה שהובאה בחלקה למוזיאון לאמנות מודרנית באיסטנבול.
אני מקווה לכתוב על זה, אבל לא הצטערתי כלל על שיצא לי להיות שם; יש מידה מסויימת של צביעות ידועה ומוכרת במחוזות הללו של ה"נאורות" אתאר רק חלק, חומר פמיניסטי שהובא לחצר המוזיאון.
המיבנה אכן מודרני והיה כנראה מחסן בעבר הוא בנמל או במזח בנמל, אחד הנמלים של איסטנבול אך הוא מוסתר מאחורי מיסגד שנראה נטוש או בשיפוצים, בחצר כאמור הביאו תערוכה של ה" גורילה גירלס " הידועה, הקבוצה הפמיניסטית שנלחמת מאז שנות השישים בהגמוניה הגברית בארה"ב, במוזיאונים, ומתעדת את המאבק שלה- הנשים שפועלות בקבוצה האמניות הפמיניסטיות נשארו אנונימיות כידוע, הפלקטים הידועים הוצגו בחצר שמוסתרת בעצם מעין בלתי אוהדת, זו חצר פנימית והעבודות הן כלפי פנים ולא תיתכן האפשרות זליגה או שאיש מבחוץ יכול לראות את המודעות-עבודות הללו, הוצגו הפלקטים הידועים והמוכרים של הקבוצה החתרנית הזו, למעשה השילוב הוא די מדהים בעיר אחת יש ממיטב המערב ומהעולם השלישי, מהתרבות הפטריאכלית המקיפה את המקום ועד לאוונגרד הפמיניסטי, איני יכול לטעון כי אני מכיר את החברה הטורקית טוב מספיק ובוודאי שביקור קצר אינו יכול לבוא במקום לימוד מעמיק.
בכל אופן נראה היה לי שמנסים "להסתיר" את הפמינסטיות בחצר מגודרת ומוחבאת היטב .
בן המלך וווטורי
Posted in Blogroll on נובמבר 20, 2006| Leave a Comment »
עמי ווטורי הוא דוקטור להיסטוריה ומרכסיסט או דוקטור וסבל
הסיפור שלו ידוע , הוא הפך לסבל מסיבות "אידאולוגיות" כך הבנתי , כמו כן בהיותו סבל בשדה התעופה הוא הפך לראש ועד העובדים וככזה הוא ניהל את מאבקם של העובדים בשדה התעופה על מעמדם כסבלים זמניים שמפוטרים מדי עונה מחדש בחורף.
קראתי את התיאורים שלו והיום הגבתי למאמר שלו בבלוג העוקץ שמנהלים שני הדוקטורים מהקשת המיזרחית איציק ספורטא ויוסי דהאן.
הנה התגובה שלי
אבל לך לאיש המיוחד ובאמת אתה מיוחד (לכמה דוקטורים יצא לסחוב מיזוודות לאחרונה?), היה ו יש לאן ללכת , האם אתה בעצם לא הפכת למכשול עבור הפועלים הפשוטים ה"רגילים" בכל זאת נראה היה שחלק מהעניין לא היה בפועלים ובעבודתם אלא בך הדוקטור ה"סבל" המרכאות הן בגלל שאתה בעיני מתיפיף , לא הבנתי למה דוקטור רואה צורך "פולריטרי" להיות סבל , יש לזה סימוכין דיאלקטים בספרות המרככסיסטית ? – אם כך , מה תפקידו של הסבל ללא השכלה -האם גם הוא יכול להיות דוקטור ככה כשבא לו , זה עובד לשני הכיוונים או שרק דוקטור יכול להיות סבל כשבא לו , ולא ההפך?
נדמה לי שכל מה שאירע היה צפוי , אולי אתה מרוכז כל כך בעצמך אולי בעצם ההתייפיפות שלך מציגה במערומיה את האידיאולוגיה שאתה מנסה לקדם , אולי אתה תמים ,אולי אתה מתעלק על מאבק אמיתי וראוי שאתה הכשלת אותו?
נער הייתי וגם התבגרתי לא הבנתי מה בדיוק חפצת להשיג בהתעטפות שלך בתואר "סבל" , וכל המאבק היה בעצם שלך כ- דוקטור "סבל" , מה בעצם חשוב לך הקריירה כ"סבל" או , כדוקטור עמי ווטורי ?
והשאלה הגדולה נשארה מה הייתה מטרתך מכיוון שרוב הזמן עשית פה יחסי ציבור לעצמך , מה נשאר לסבלים מהמאבקים המתוקשרים שלך?
יש לא מעט אנשים "מרכסיסטים " שבעצם עוטפים את הקרייריזם שלהם באידיאולוגיה כפי שהכרנו מההיסטוריה , הקומוניזם היה בעצם כשלון מחפיר – שוב סליחה שאני כופר בדת החילונית הפאשיסטית הקומוניסטית סליחה סליחה ושוב סליחה (כאילו הטענה שאין קשר בין הדת עצמה לטוטליטריות לא הוכחה בשום מקום הרי קומוניזם מראש שולל את הדמוקרטיה -אין מצב של קבלת השונה , הרי קבלת השונה היא חלק מהבורגנות וכל ההבלים הליברליים שלהם ..הופה נסחפתי , סליחה על הלב הערל שלי שאיני מבין את הדרך שלך , ואם כבר סבל למה לא סבל מהשורה , למה דווקא רצית להיות סבל אבל ראש לסבלים !! – בגלל שאתה דוקטור לא? איפה הועלת להם , איפה?
אני מוכן לשים נפשי בכפי ולטעון שרוב ההתעניינות הייתה בגימיק שלך כדוקטור "סבל" , אף אחד לא ממש התיחס אליך כסבל , באמת כ"סבל" והכי מטרידה המחשבה שלא היית מסוגל להיות סבל לולא היה מצורף לך התואר דוקטור, למשל היה בלתי נסלח מבחינתך לו היה מישהו שם את המרכאות על התואר "דוקטור" , למשל או שאני טועה כרגיל .
בעצם לעולם לא תוכל לדעת בי כרגיל ינזפו בי (אלא מה אני הרי קפיטליסט- ואני אפילו לא דוקטור תאמין לי) על שאין לי מספיק אמונה סוציאליסטית (אויה לי), כמובן בך יראו "גיבור" אבל הדפוקים באמת לא רק שלא הרוויחו ממך כלום ,הרשה לי לפקפק ביכולת שלך להטיב עימם , כי אתה עיוור כמו כל פאנט דתי , רק פאנט היה מסוגל להתעלם מההבדל האמיתי הזועק בינך לבין מי שהעזת להיות להם לפה , אני חושש שלא תוכל לעולם להבין איזו עזות מצח הייתה בהתנהגות שלך . גם שלי יחימוביץ עד רגע זה לא מבינה למה להיות שכיר שמשתכר עשרות אלפי שקלים ולהיות כוכב תקשורת אין בו שום דבר "סוציאליסטי" והיא לא הסירה מעצמה שום ארשת של בת דמות היגון הסוציאליסטית אפילו בשיאי הקמלות שלה ושל האידאולוגיה שהיא חפצה הייתה ליצג ממרומי מעמדה המתוקשר ,אין לך מושג עד כמה עזות מצח יש בך , ולעולם לדעתי לא תדע עד כמה .
אני איש פשוט הרי , בסוף במילא נשארו הסבלים בידיים ריקות , אולי אתה תוכל לטעון שהם יודעים להתפלפל קצת על מרכסיזם , הרגני הרוג -האם המטרה הייתה להפוך אותם למרכיססטים או סתם לפועלים שעובדים בתנאי עבודה הגונים?…מה כאילו הייתה המטרה שלהם ולא שלך דוקטור עמי ווטורי , עשית מהמאבק שלהם אקספרימנט מה?
והסוף…אתה יצאת גיבור , והם מה איתם מה?
ארכיון
כלים
יומן
ויזואל
עמודים
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
