תמונה בדרגת חופש מתאימה לתקופה המשלבת את האני כשהוא ניצוד וצייד בו זמנית ,במהלך הפעולה האדם מנסה להתקרב לאובייקט ולרכוש אותו בלי מאמץ מיותר.
זה הזמן הקשה ביותר והמסוכן ,כי אין זה סביר שהאובייקט נרשם ומפוענח בצורה ברורה , תמיד יש פחת טכנולוגי , הפספוס תמיד הוא באותו מחסור של הפתרונות ברגע ההוא*כמו משפט שחסרה בו מילה והמילה אינה נמצאת אינה גלויה לבעל העניין והוא מחפש ומחפש .
באותו רגע בלי המילה המשפט יהיה מקוטע ועילג חסר משמעות . הפעולה הייתה יכולה להיות שלמה כאשר למחסור ולביקוש היה מענה מיידי והיה נוגע ומתחבר ממש באותו רגע חשוב כמו מנגינה שמייצרת ציפייה להמשך טונלי מסוים , אם המענה נחסם במקרה הטוב מדובר בהפשטה , במשהו א-טונלי ,מבודד שהוצא מחוץ להקשרו נתון רק לעצמו חסר כל אוריינטציה לסביבה .
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
