הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

השאלה לא פשוטה כל כך.

ראשית צריך אני מניח להגדיר את התבוסה , למה הכוונה , האם למשהו פרטי או כללי , באיזו תבוסה מדובר, או וזה גם אפשרי אפשר להתיחס לתבוסה כשבר וקריסת מערכות כללית.

ככה מיצגים פרפורי גסיסה של אדם חולה מאד, זקן אולי או חולה במחלה ממארת , ברגע מסויים מפסיקים לדבר על הבעיה , היא נעלמת ומדובר על קריסה כללית של מערכות – מושג רפואי מוכר,  אדם שהיה חולה בסרטן מת בדרך כלל מקריסה של מערכות , הסרטן למעשה הוא הגורם שמביא לקריסה , אולם כשהקריסה מתחילה מטפלים במערכות האלה ולא בסרטן עצמו בעצם תם הצורך לטפל בסרטן הוא ניצח כבר והביס את הגוף תבוסה מוחצת , הטיפול הוא נסיון נואש לטפל בסימפטום ולא בגורם המחולל , הסרטן או הגורם המחולל הופך ללא רלבנטי.

אז איך מיצגים תבוסה ע"י טיפול ויצוג של "הגורם המחולל" .. או תיאור של התוצאות הנובעות מ- הגורם המחולל את התבוסה , הרגשות של קורבן התבוסה הם גם מתיחדים בפרטי התבוסה, הרי אין את הלוקסוס לתת מענה לגורמים שהביאו לתבוסה אולי בגלל שאין  שליטה עליהם ,  ואולי בגלל שזה חסר תוחלת.

המחלה בהר הקסמים של תומאס מאן מתחילה כסימן , הסימן מתנחל בגוף ומתפתח עד לרגע שיוכר כתבוסה או מלחמה בסדר גודל אחר , אבל עד לאותו רגע יש מאבק תיאטרלי בגורמי הסימון , רובם בנאלים , כשהם מצטרפים יחד נוצר הגורם הדומיננטי שיביא בסוף התהליך לקריסה , ואולי הקריסה עצמה אינה חשובה, רק התהליך בו עדיין אנו במיטבנו , מסוגלים ליצג את הנסיונות שלנו להימלט מהגורל הסוגר עלינו, לאט לאט.