בשנה בה למדתי ציור לאחר הצבא באונברסיטה היה לנו מפגש של סטודנטים בביתה של המבוגרת ביותר בכתה, אני הייתי הצעיר ביותר, בעלה היה שם מוסיקה קלאסית נעימה, והיינו מציירים מודל עירום, בדרך כלל היו אלו שתי מודליות מארגנטינה, אחת קטנת קומה עם גוף מסקרן, ויכולת פיתול מרשימה, היתה לה כוונה ליצור עם גופה קומפוזיציות מרעישות מאד מרתקות, לא היו לה עכבות כלל בנוגע לחלקים אנטומיים רגישים עד שלעיתים היה המראה קרוב לפרונוגרפיה, המתיחות המינית לא היתה , לא פעם שאלתי את עצמי אם משהו בי לא בסדר, מדוע איני חש כל עירות מינית , אחר כך הבנתי שהמנגנון של הציור אינו מנגנו של מין , הריכוז הנדרש לעין ולהתבוננות מבטל כל דבר מחוץ לקונטקסט של הציור.
לי היתה אז מטרה לשלוט עד כדי הכרות אינטימית עם הרישום החופשי, לא היה מדובר ברישום אקדמאי, התנוחות הוחלפו כל כמה דקות, היה על הרשם לרשום במהירות את המחווה הפיוטית או הרדקלית של המודל ולתפוס את האופי ואת הקומפוזציה במהירות.
השיטה מצויינת בעיקר למטרת לימוד העין, ליצרה בלתי אמצעית בין היד הרושמת לעין, המהירות הנחוצה והריכוז הגבוה הנדרש למען המטרה "מחנכים" את העין לתפוס מהות בהרף עין בלי עכבות והשהיות תבוניות.
במשך הזמן קניתי לי מיומנות , והפכתי לרשם זריז ודי מוצלח, לצערי הרב את רוב הרישומים השמדתי, חבל, אבל אז ראיתי בנסיון הזה משהו בוסרי, חויה הכרחית אבל לא בשלה, כמה רישומים נשתמרו, אפילו היום בעיני הם לא רעים.
בזמן האחרון יש נטיה לעשות מכל אותם שיעורי רישום בעירום סצינה , קוראים לזה מרתון, אחר כך בבית ספר לאמנות היינו עושים מסיבות כל הלילה, ולהם קראנו מרתון רישום, בדרך כלל השתתפו במרתון כמה מודלים , ואנו שילבנו מוסיקה וריקודים במרתון, האובייקט במסיבות היה לא רק המודלים אלא גם אנו הסטודנטים שהתחפשנו , המסיבות לוו בשתיה ובכל מיני זרזים חברתיים כמו ג'וינטים ודומיהם.
בזמן האחרון שוב גוף האדם מסקרן אותי, הייתי מנסה למצוא את אותה מודלית מארגנטינה, הקטנה, עם הגוף המעניין שהיתה ממציאה תנוחות מרתקות.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
