Posted in ויזואל, tagged ויזואל on ינואר 20, 2008| Leave a Comment »
היא תרד במדרגות ללא כיסוי, עורה החשוף יהיה יותר לבן מבוהק האופק של אנטרטיקה, היא תרכון מעל איזו קערית בה יהיה נוזל כלשהו.
את הנוזל היא תשא בכף ידה הפעוטה, כמי קודש , ותעבירם מעל המפתן עד שהם ישפכו בקול מפכפך כמעיין לתוך האסלה ,שם הם ימלאו את פני השטח בגוון זהוב שלא ישא את האור הדהוי המרצרד בשלל קסמי תהפוכות .
Posted in Blogroll, ויזואל, tagged ויזואל, ליריות on ינואר 19, 2008| Leave a Comment »
מהו סיפור אמיתי ?
האם הוא באמת כזה , מנקודת מבט של המספר רק אם הוא לבדו יש בסיפור אמת, אם יש עוד משתתפים אז נקודת המבט של המספר אינה בלעדית.
בכל אופן אני אנסה אם אצליח לכתוב איזה סיפור די אמיתי , זה סיפור שקרה לי, אצטרך לשנות פרטים מסויימים כדי לא לפגוע במישהי, מהסיפור הזה למדתי עד כמה גוגול הוא כלי פנטסטי מחד ומסוכן לפרטיות מאידך.
אבל את זה אוכל לספר רק אם אני אמצא את הכוח והסבלנות לספר.
Posted in Blogroll on ינואר 18, 2008| Leave a Comment »
בסוף כולם מתים.
זו בדרך כלל התחלה רעה, והאינטרנט מת מזמן, במובן הראשוני הוא מת, הוא חי כעוד כלי לתקשורת המונים ליצירת קהילות.
עם חוק הטוקבקים החדש שהועלה ע"י איש שב"כ ממפלגתו של אבגידור ליברמן למעשה נגזר ונתחם האינטרנט להיות עוד כלי סביבתי מאוס של הישראליות, הישראליות הרוצה להחשב כנאורה , כפתוחה לכל דעה, כפלורליסטית, כדמוקרטית, אבל ישראל היא לא מדינה דמוקרטית.
אולי במידה מסויימת הופתעתי, כי יש תמיכה די עמוקה למהלכים להגבלת חופש הביטוי, אפילו הטוקבקים הם איום על היכולת המניפולטיבית של השלטון. ואף הבורגנות השמאל ציונית השבעה והימנית חברתית מעדיפה את רני רהב כמיצג "דיעה חופשית" אך לא טוקבקיסט שיכול לכתוב את נהמת ליבו אפילו אם מדובר במוצר וולגרי .
שוב אוייבי חופש הביטוי הם השמאל ציונים, ממפלגת העבודה, כמו שאז בשנות ה-60 המאוחרות מנע אביו של יוסי שריד שהיה מנכ"ל משרד החינוך את הופעת הביטלס כי אנשי העבודה המאוסים חששו לגורל הנוער ההעברי, כך היום הם יושבים בשקט .
כאשר חופש הביטוי מאויים ע"י הימין הפאשיסטי והימין החברתי הפאשיסטי מרצ והעבודה.
Posted in ויזואל, tagged ויזואל on ינואר 18, 2008| Leave a Comment »
Posted in Blogroll, ויזואל, tagged ויזואל on ינואר 12, 2008| 1 Comment »
אני מצפה לעוד תקופה אינטנסיבית של ציור בשבילי, אבל איני בטוח שהיא תגיע אולי זה מאוחר מידי בשבילי , תחושת החמצה , אני יודע שיש לי את זה.
אבל אין לי מקורות כספיים וגם כוח כבר לא ממש יש לי.
ולא ממש איכפת לאף אחד ממני בזה אני די בטוח, אקווה שבכל זאת אוכל לאזור כוח ונס כלשהו יעניק לי תקופה של יציבות כלכלית . הלוואי כי היה לי מינימום כלשהו למחייתי ולו רק בשביל התקופה שהייתי מרויח ליצור עוד קצת , רק עוד קצת.
כשאני מנסה לחשוב אחורה באמת לא שערתי שישראל תהפוך למקום כזה אכזרי וכל כך ציני , אולי בגלל שאני תמים.
חטא להיות תמים .
Posted in ויזואל, tagged ויזואל on ינואר 11, 2008| Leave a Comment »
זקנים, ועניים , מה קורה איתם?
Posted in Blogroll on ינואר 10, 2008| Leave a Comment »
כל מה שנכתב נכתב, כלאחר יד.
מה ישאר מהתקופה הזו מלבד רושם בלתי יציב של דברים שנראים מיקריים ובלי תכלית, בסופו של תהליך נהפוך לכלים חסרי משמעות נהיה לאטומי אוזניים כי כבר לא נוכל לפטפט את הזמן האבוד הזה מחדש.
מחול של מילים לעיתים סותרות אבחנות של הארעי הבלתי ניתן להכוונה ולתפיסה , אולי זה היה יכול להיות יותר משמעותי לו היינו משלמים מחיר על הדברים שכתבנו , אבל מותר לנו אז אנחנו משתמשים בהפקרות בהזדמנות החגיגית הזו.
גם אני , לו היה לכל זה מטרה.
Posted in Blogroll, ויזואל, tagged ויזואל, ליריות on ינואר 9, 2008| Leave a Comment »
התוכנית פה בין השיחים האלה היא חיבקה את מותני ואני אחזתי בה, היא הפשילה את מכנסי ואני נערותי בינה ובין העץ עקדתי את ישבנה חבקתי את בטנה העגולה והרטבתי כהוגן את עגבותיה
התכנית הייתה אחרת:
היא תכננה בעליה לתפוס לי את הזיןהתקוממתי חשבתי שתהיה תאונהזה יהיה פתטי כששוטר יצלם אותנו מתיםעירומים והיא אוחזת לי בזיןלא ככה תכננה אימי את מותי
נו טוב אני מגזים קצת.
אימהות הרי לא מתכננות את המוות של בניהן אז מכל ההתלבטות הזו בקשתי ממנה כי תחדל כשהגענו ליער התעלמנו מהמשפחה עם הילדים ועסקנו בשלנו.אני חפנתי את גופה, חקרתי אותה ברעב היא בדקה אותי מחפשת אותי רוצה אותי בתוכה ככה זה נמשך עד שהיא כרגיל התמלאה וזה רק הגביר את התיאבון, כי למרות שמכנסיה היו רטובות , נכנסנו לכפר למסעדה הזמנו צלחת סלטים מכל מיני סוגים ואכלנו בתאווה מלקקים אצבעות.
Posted in ויזואל, tagged ויזואל on ינואר 9, 2008| Leave a Comment »
Posted in Blogroll, tagged אנטי בלוגזציה on ינואר 8, 2008| Leave a Comment »
לא נתקלתי מעולם באיש שאין לו מה לאכול בבלוגים, איזה עני, מישהו שמתוודה שאין לו שום תוכנית חיסכון, שכבר הרבה זמן לא עשה משהו טוב. הוידויים הם בעיקר על יחסים בין בחורים וכמובן בחורות הרבה וידויים פיקטיביים ולא על חייי מין סוערים, אבל העדר כמעט מוחלט של תיאור חיי אדם עני בישראל, כזה שאין לו מה לאכול ולשתות והוא מסכן , ואין לו משפחה, והוא אומלל, זה יישמע לרבים כטילו שיר מזרחי של התנה המרכזית , אנשים בישראל מתים מהזנחה אפילו למה "אפילו" ניצולי שואה , ראש ממשלה ציני וממשלה צינית משחק בהם.
הבטיחו 30 מיליון שזה גם לא איזה סכום גדול כי זה אמור להתחלק על אלפים, וגם זה לא מגיע לזקנים.
השכנה שלי קלרה הזקנה פינתה עצמה לבית אבות היא ספרה לי לפני שהיא בוכה בלילות, יש לה בן ובת , מדוע הם לא דואגים לה?
הם בטח אנשים נאורים, הם מצביעים בטח למרצ או משהו כזה, הכול בסדר יש להם עבודה טובה והם לא רואים שום בעיה , אז אימא זקנה תמות , זה לא סוף העולם .
אני מחפש משהו אמיתי לא הצגה, מחוספס, ואין יש רק הצגות, כתיבה כזו מאולצת , התלבטות בממלכת היי טק , האם הבוס מקדם אותי או לא, כל מיני דברים , אין עוני, הכול טוב, שמייח ובר לבב, אין ריח רע שעולה מתוך הבלוקים, הם שמחים , רובם.
יש רק כמה יוצאות מהכלל , נשים שנאנסות הן דווקא כן כותבות, אבל הן לא נשמעות כמו באמת מי שתוכלנה לערער את השלמות של הנחמד הבלוגי, כי בעצם אין רע בישראל ובעולם, איש לא מושלך מביתו לרחוב, רק כשהוא חייב כסף לבנקים זה קורה, רק כשהוא מפריע לבניית שכונת יוקרה וגל באיזה פחון עלוב זורקים אותו לרחוב. היסטוריון אם יחפש עדות לחיים בישראל בזמן ההוא, יתקשה למצוא מישהו שסבל ואו מישהי שסובלת .
אני מוכרח לציין שנשים פחות "מאושרות" מגברים, הן פחות משחקות תפקיד, יותר כנות, לנשים ההתניה החברתית כן מאפשרת מידה של כנות אבל רק מידה, מי שתתוודה על מסכנות תיזרק החוצה ממעגל ה"מוצלחים" , היא תהיה מסומנת ואם קרו לה דברים איומים ואו היא סבלה וסובלת ממחלה היא תיעקד על מזבח הבינוניות של הבלוגספרה.
אין בכתיבה עדות למשהו לא בסדר המקום המתועב ביותר הוא דהמארקר הקפה , זו בכלל משבצת למצליחנים, כאילו כתיבה וקהילה נועדה רק למי שזורקים אנשים לרחוב, ולא לנזרקים.
כבר כתבתי בעבר על הבלוגרית שהתעללו בה היא כנראה הייתה נפש מיוסרת , אבל החריגות שלה לא הייתה רק בעצם אישיותה אלא בכלל כי היא לא כתבה רק דברים מתקתקים על חיים נפלאים, הבלוגים , מסתבר זו סביבה חברתית למצליחנים, לאנשים שלא מפליצים, שהכול מסתדר להם, הם לא רעים לשכנים, אין להם אוברדרפט, והשגשוג שורה בכל.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
