אח שלי מספר לי על אחת שלמדה איתו היא אמנית והיא מתה, מה שמוזר שהכרתי מישהי ששאלה אותי על זו שמתה, קשה לחיות בעיר פרובנצאלית אדם צריך להיות עם אורך נשימה אחר.
האמנית שנפטרה הייתה בעיקר דמות שניסתה ליצור איזושהי סצנה בחיפה.
היא לא הצליחה כי אחד הדברים שהם חזקים יותר מכל בחיפה זו הקרתנות , יש קיר אטום בלתי עביר של אדישות שמשולבת בקרתנות אולי אף חמור מכך , עכשיו פירמידה בסכנת סגירה, קשה מאד ליצור סצנה של אמנות בחיפה אין גלריה פרטית אחת שיש לה בכלל יומרה או אג'נדה ליצור משהו מעבר לדקורציה , והיא הקטנה הבחורה שלמדה עם האח שלי שהייתי אמור להכיר אותה והיא סבלה כמו ואן גווך, הייתה בה אומללות של שוליים , טוב בזה אני דווקא מבין.
כשהייתי בסאן פרנסיסקו פעם ראשונה רציתי להבין מה ההבדל בין העיר היפה המקסימה הזו לניו יורק בקטע של האמנות, והסתבר לי ששם זה די מעייף, אולי לערים עם יופי טבעי כמו חיפה וסאן פרנסיסקו קשה להיות יפות וגם בעלות סצנה אמנותית נו טוב זו סתם מחשבה הרי זה לא מדויק זה רק בהקשר מאד מסוים.
היום התבשרתי על אסון שקרה למישהי, היא כבר לא קרובה אלי למעשה היא לא הייתה ממש קרובה אלי, פעם התכתבנו , והיא די החזיקה ממני, למרות שאני לא התלהבתי ממנה, וקרה לה אסון , תמיד היא דברה עלי דברים טובים , לפעמים זה הפתיע אותי , כי אני בזמן הזה כעסתי עליה.
ועכשיו קרה לה האסון הזה .
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
