גולדברג בבית אבות,ככה אמר לי העוזר שלו, זה מה ששאלתי את עצמי לפני כמה חודשים כשראיתי אותו.
הוא בן 80 פלוס לא שאלתי בדיוק כמה פלוס, יהודי מבוגר, טיפוס אנושי צלול , מתפקד , הוא מספר לי שהוא היה עושה מאסג' פעם בשבוע , יש לו מישהו, בלי זה אני חצי בנאדם .איש שעושה לו מאסג' נסע לאיזשהו מקום, אין מאסג' יותר , אני לא יכול ככה, הוא אמר וחייך, טען שניסה תחליפים אבל זה לא זה, רק המאסג'סט המיוחד שלו ידע את גופו , ידע ללוש את שריריו ולהביא אותו למצב אחר, אני מכיר את התופעה רק מורה ליוגה אחת היתה לי שידעה להרים אותי על הטוסיק המלא שלה ולהניח אותי פרוש כמו ישו על הגב המוצק שלה, אני מתגעגע לטוסיק שלה למגע שלו בישבני עד שאני מונף כאילו הייתי חבילת תפוחי אדמה.
גולדברג בבית אבות, אתמול הוא היה לביקור, הכל בסדר, בטח הוא בלילות חולם שמחר יעשו לו מאסג' כמו שצריך.
העוזר שלו ממשיך לעבוד, עכשיו הוא לבד , גולדברג בן 80 ו..והעוזר שלו המרוקאי בן ארבעים, דתי , חשבתי עליו בפעם האחרונה, האם יחזיק מעמד, פעם עבדו שם ארבעה , פגשתי שם מישהי שאהבתי בילדותי, היא עדיין סקסית , שמה כשמי, והיא תמהיל של תמימות וסקס מתפרץ, כאילו שהיא לא מודעת שהיא כזו, אצל גולדרבג פגשתי בה מחדש, היא לא זכרה אותי , אני תמיד זוכר, את גולדברג זכרתי תמיד זכרתי.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
