פעם בישראל לא לפני המון זמן, היא ציירה ציורים סיניים, אני חושב שלא הבנתי אותה , אפילו לא אהבתי .
למה סיני , בצבא היה לי ראיון לפני קורס קצינים ואמרתי משהו תמהוני על סין, למה אני זוכר כי זו היתה אמירה כל כך מוזרה שהפסיכולוג עצר הכל הסתכל עלי וביקש הסבר.
לא היה לי שום הסבר, לפעמים אני אומר משהו, וזה נאמר כי זה היה מאוכסן בראש והראש בקש שיפנו את הזבל או את המשפט העייף מהראש שיהיה מקום ואז זה נפלט, אני זוכר שסין וזה לא רק הד למשפט סין שמסמן משהו רחוק , שלעולם לא נדע, שלא נהיה בו, רחוק מעבר לכל דמיון , שונה במידה רבה מכל שוני , וזה נראה בלתי מושג,כי מה יכול להיות קרוב לי ובכלל לנו ולסינים , אז את הציור הסיני שלה לא אהבתי כי זה נראה לי מוזר, ולפעמים להיות מוזר זה פתרון קל , זו הסתתרות .
אז לא העזתי לחשוב שיום אחד אכתוב ואנסה לגמוע מרחקים בין אתרי אינטרנט כדי להבין מה שלכאורה לא יכול להיות מובן , ומסתבר שכן אפשר להתחבר, שהמרחקים התקצרו , סין כבר לא כל כך רחוקה, והסינים התקרבו הם עשו מסע מפרך עצום וכואב בכדי שנוכל להבין אותם, מהפכת התרבות היתה התאבדות של תרבות, נסיון לרחוק את העבר לא מפני משהו חדש אלא לרצוח את העבר כי הוא היה מאיים על השלטון האכזרי הכבד והאכזר שבחל בכל סממני תרבות , אפילו שזו תרבותו שלו.
כמו שהציונות חיסלה את התרבות היהודית במידה רבה, זה לא אותו דבר כמובן, אבל על חורבות הגלות היהודית קמה תרבות חדשה, ישראלית, לא מה שרצו , אנחנו די וולגרים למען האמת, צעקנים, רומסים כל דבר בדרכנו , ואין לנו דרך ממש, והסינים נדמה לי די דומים , גם הם רמסו את תרבותם , ועכשיו המוצא היחידי זה המשהו העכשווי האמרופי המערבי והמזרחי, ולא זה ולא זה , ויש לנו ליהודים יכולת להסתגל , אנחנו יודעים לחקות כמו זיקית , כך גם הסינים, אומרים שזו למידה, ובנתיים לא רואים מעבר משהו סולידי מוצדק , שהוא תמציתי מספיק בכדי שנוכל לזהות בו מקוריות.
אולי זה יגיע, אצל הסינים יש יכולת די גבוה , אבל אין כמעט תערובת עם ניחוח אסייני, הם מתלהבים מהמערב כאילו קוקה קולה זה משקה שבאמת עושה אותנו צעירים,הם ביקורתיים ולא מקבלים את המערב רק בחיבוקים, זה נסיון כיבוש , אבל בנתיים קשה למצוא אותם שם,בתהליך הזה , יש משהו שמפחיד אותם ואותי כצופה אני בטוח בזה, הם פוחדים מהזהות הסינית המתבדלת שלהם, היא לא תקשורתית , היא אפילו לא מדברת לנוער הסיני, ולי אין כלים להבינה להתמודד איתה אני מורגל לצפות בויזואל מערבי ולנסות לפענח אותו בכלים שיש לי מלימוד, הפנמה ונסיון כמו כל צופה מהערב שמעורב.
נחזור לציירת היא רצתה ללכת מפה, היא הרגישה מחנק הלוקלי טרף אותה ואת דעתה, לפני איבוד הדעת היא החליטה לצאת למסע לסין הרחוקה, עכשיו אני מתחיל להבין אותה.