הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

את שניהן אני יותר ממכבד , כל אחת עשתה והשאירה חותם בארץ הזו, קשה שלא להתגעגע לשולה אלוני , ולרות גביזון , הן מתנסחות בבהירות, בחדות , ביושר אינטלקטואלי ובחוכמה , כמה חבל שאין מחליפה ברמה הולמת לשולה אלוני בפוליטיקה.

עובדה שמאז פרשה למעשה מרץ התדרדרה , נראה לי שהתיקוות שתלו בגומוס הולכות ומתבררות כתיקוות שוא, אבל זה רק כדי להדגיש עד-כמה אלוני חסרה .

את רות גבינזון אני תמיד הערכתי , למרות שלא תמיד אני מקבל את דעתה , אם-כי הלוואי תהיינה נשים או גברים המסוגלים לכתוב ביושרה ובבהירות כזו חדה מבלי הסתתרות והעמדת פנים שיש בחברה שלנו.

מאמר מעניין בהארץ היכרות עם רות גבינזון מחודשת.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1051864.html

היא מנסה להקים מחדש את הציונות וטוענת בלהט כי הציונות וההומניזם יכולים לחיות זו לצד זה , אולי , אני כבר לא מאמין , אבל שווה לקרוא את ניסוחיה.