הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

Gerhard Richter, Sindbad (905/1-49), detail, 2008, Lacquer behind glass, Each 11 13/16 x 19 11/16 in. (30 x 50 cm), Courtesy Marian Goodman Gallery, New York

מה יש לומר, גרהרד ריכטר במופשטים חזקים.

שתף

• פייסבוק
• X

אהבתי טוען...

קשור

פורסם בויזואל | 4 תגובות

4 תגובות

1. ב- ינואר 11, 2010 בשעה 3:34 pm | תגובה אני

   המופשטים שלו מרגשים עד דמעות. ראיתי אותם בתערוכה רטרוספקטיבית בניו יורק ונשמתי נעתקה, המציאות חזקה מן הצילומים בגלל אופן הנחת הצבע על הבד שלא עובר טוב בצילום. במופשט אגב גם לאה ניקל עושה לי עיסוי פנימי כזה, טעם אישי.
   והסדרה שלו, באפור/לבן/שחור, כמו צילום, פשוט מדהימה ומדהימה היכולת לקפוץ מסגנון לסגנון.
   מבחינת הוירטואוזיות ויכולת הציור המגוונת לדעתי הוא האמן הטוב ביותר של העת הזו.

   
   
2. ב- ינואר 11, 2010 בשעה 5:05 pm | תגובה timefrom

   היי

   מסכים לכל מה שכתבת, איך לא, הדבר שראוי לזכור שסוג המיומנות המצופה ממנו בהיותו מיזרח גרמני בזמן שעדיין הייתה הפרדה הייתה סוג מיומנות פיגורטיבית שמקובלת בחינוך האמנותי האקדמאי והוא דווקא היה ברוחו יותר מקורב לפופ ארט מאמריקה בהשפעות וברוח הדברים, הוא לא "שומר אמונים" לשום ז'אנר, אבל אצלו המעברים משאירים רושם של סקרנות ויכולת טיבעית לנוע ככה בחופשיות בין כל הסגנונות.

   
   
3. ב- ינואר 11, 2010 בשעה 5:08 pm | תגובה timefrom

   אגב, בסרטון על התערוכה, מגרשים את הכתב, נדמה לי כתב וירטואלי כלומר שהדיווח שלו ברשת בעיקר מהתערוכה, הגברת מבקשת ממנו להפסיק לצלם.

   זה הזכיר לי משהו.

   
   
4. ב- ינואר 11, 2010 בשעה 6:16 pm | תגובה אני

   (: