הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

לומר ולהמשיך בכתיבה חסרת הכתובת, היא כזו כי איני יכול לחשוף הכל, לו חשפתי את המקום המדויק הייתי נענש, וזה בלתי-אפשרי כרגע- גם איני רואה טעם בחשיפה, היא לא תפתור דבר.

שתי ילדות אחת היא בת של נרקומנית, היא ילדה צנומה, שמתמרנת בקושי עם אימא שלעיתים מנסה להיראות נורמלית.
השניה היא בת למשפחה הרוסה ומפורקת, האם נשואה לנרקומן או חברה של נרקומן, הבן הוא האבא, הוא ילד ובכל זאת הוא הדמות המתפקדת היחידה במשפחה, אחותו נעה בתחום של שפיות למחצה, היא ילדה, אבל כבר יש לה נסיון חיים.

מה שקורה הוא שהמימסד, או כמו שנהוג לומר; הרשויות, כרגיל לא שמים זין על המצב, כי ההזנחה ברורה, הם משחררים סימסמאות נבובות מכנסים את כולם למין חגיגות פומפוזיות בהן בדרך כלל המנהל או המנהלת נושאים נאום ציוני ציני, ומשחררים מילים לאויר המזוהם מדם הקורבנות של השיטה.

במקרה אחד ילד שפחד מאימו המובטלת הסתתר מאחורי כאשר אימו חלפה באיזור, הוא נבעת כל פעם כאשר אימו עוברת לידו.

ואני מפנים הכל, כאילו שזה איזה שכר לימוד שעלי ללמוד.