כל יום הם עוברים, היא, הוא והיא, היא התמירה, שיכורה, אבל בשל גילה הצעיר, וכוחה והמראה המרענן, היא מצליחה יחסית לשמור על איזון, הליכתה פחות או יותר מאוזנת, אבל אפשר להבין שהיא שיכורה או שנטלה משהו, אולי שמא, לפי חוסר יכולתה לרכוס את חולצת החזיה שלה שחושפת בטן עגלגלה די מהודקת ונאה, היא ניסתה במשך דקות ארוכות לרכוס את החולצה, הכפתור החמקני נטש את אצבעותיה פעם אחר פעם, כל פעם שהיא קירבה את הכפתור לחור, חמק הכפתור והלך החור, אז היא הבינה שהיא לא יכולה וקראה לחברה השיכור הבולט, זה שבקושי מצליח לגרור את עצמו, וראשו מאיים כל רגע לפרוש מהכתפיים ולהתרסק על הארץ.
הוא לקח את המשימה די ברצינות וכשסיגריה תקועה בפיו ניסה לרכוס לחברתו את הכפתור, ככול שניסה הסיגריה התקצרה, הוא שאף ובו-זמנית פלט עשן, וניסה, הכפתור בשלו, כל אימת שהתקרבו לחור, הוא ברח, כאילו החור מכושף, ככה הוא ניסה עד שהסיגריה נגמרה לו והוא עדיין מנסה, לא מרפה, לוקח בזהירות את הכפתור המחובר לחולצה, ומנסה להשחילו דרך החור, וכל פעם זה נכשל, מעשה שטן, כל פעם שהוא מנסה החולצה מתהדקת על שדיה של השיכורה התמירה, ואף על פי שהיא שיכורה ולוהטת, שדיה מחציפים כאילו בכל רגע הם יפרצו דרך החולצה החוצה הפטמות ניראות מבעד לבד השחור, ואז מצטרפת השיכורה השלישית, היא לא עושה כלום, היא מדברת, לא מפסיקה מלדבר, מנסה להסביר משהו בעזרת תנועת ידיים, נראה שהתמירה מקשיבה, נו, מה כבר יש לה לעשות, השיכור עדיין משחק עם הכפתור, והחולצה מתמרדת, והשיכורה השלישית ממשיכה לדבר, נדמה שהדיבור שלה מעצבן את השיכור, שממשיך לנסות, הוא פתאום מרים את הקול, והסיגריה תקועה לו בין השפתיים, למזלו נכבתה הסיגריה, הוא צועק משהו, ואז מנסה שוב ושוב, עד שהתמירה מתעצבנת וקושרת את החולצה מעל לקו הפופיק, עכשיו אני יכול לראות את הפופיק, הוא גם יפה, היא מבינה שלא תצליח וחברה לא יצליח, היא מקשיבה לחברתה, זו מדברת על משהו, נדמה אפילו שהם מסכימות.