הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

אפשר להעמיק את ההיכרות עם האליטה הציונית במושב עמיקם שם בנה לעצמו מועמד "מוערך" להיות רמטכ"ל, טירה בנוסח אוריינטלי שגיב.

כמובן שאנחנו לא מבינים את עומק החזירות עד שנזכרים שלא הצליחו להגיע לסיכום מתי יועלה שכר המינימום, עיני או פואד בטרם נמלטו ל"אופוזיציה", העוני בישראל למרות השיגשוג שעליו אנו מדווחים מעת לעת, העוני מתרחב ומעמיק.

החזירות הימנית שמאלית ציונית היא סוג של עובדת חיים בישראל, פלא שמצאו אוזן קשבת אצל מובראכ?

איני גס בשלום אפילו הכי קר שניתן לקרר, הוא עדיף על מלחמה, אין ויכוח, אבל המלחמה המעמדית מקיזה דמים לעיתים באופן ישיר ועגום, איני רוצה לומר ב"אותה מידה" אבל החזירות היא מין כרטיס כניסה למועדון הזה של האליטות בשני ארצות החתומות על הסכם שלום.

הימין או השמאל ציונים אותו דבר, רק לאחרונה במחאה הצודקת נגד מכתב הרבנים הגזעני ראינו מנהיגה בעלת זכויות רבות מהשמאל הציוני לא זה הרדוד מפגינה נגד הרבנים, ולאחר ההפגנה חוזרת לכפר שמריהו, מקום מוגן ע"י ועדות קבלה שמאז הוקם לא הרחיב את הדעת באופן הומניסטי מופגן, הגזענות בכפר שמריהו ובקיבוצים עמוקה באופן "הגון" פי-כמה ממכתב הרבני.

עצם העיוורון הזה הוא ביטוי לחזירות ולשחיתות עמוקה, ודווקא דמות בעלת זכויות בהרבה תחומים נפלה בבור היקוש הזה.

על כן גלנט הוא דמות "מצרית" מין פרעה עכשווי ישראלי/מצרי או כזה היכול יחד עם ביבי והאהבל להצטרף למפלגת השלטון המצרית של מובראכ, גם שם יש הרבה פטריוטים למודי סבל המזהירים מפני פונדמטליזם ונוגשים בעם רעב בלי עכבות ומצפון, זו הדרך לגיהנום, וכאן בארץ הצבי חמדת החזירות לא יודעת שובע.