הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

זאת ההנחה הציונית.

אבל האמת היא שאלמלא השואה, המדינה אולי הייתה קמה, ספק אם הייתה שורדת; השואה היא חבל ההצלה של הציונות. בתמורה המדינה הציונית- ביזתה, ורדפה את הניצולים, התיחסו אליהם כ"סבונים" כ"צאן שהלך לטבח" ואמירות שונות ומשונות של מנהיגי הציונות.

נכתבו פה סטאלגים על נשים יהודיות שהפכו למשרתות מין לנאצים, זה המוח היהודי הצברי שהגה את זה, "היהודי החדש" היה חולני מלכתחילה, ככה ביזו עד אפר את הניצולים והניצולות.

תום שגב בהארץ כתב לפני כמה שנים כי גולדה מאיר הייתה בראש ועדה ששלחה יהודים חולים "בלתי ראויים" חזרה לאירופה קצת לפני השואה, כשהשלטון הנאצי כבר היה עובדה.

המשטר של בן גוריון ניצל אודות לשילומים ואותם הוא ניצל לביסוס שלטונו ולתשלום למקורבי השלטון, מעט ניתן גם בצורת פיצוי אישי.
ניצולי השואה כל השנים בוזו, נגזלו, נעשקו והכל בכוונת מכוון, זה לא מיקרי, כך קבעה אמנם בצמחונות ועדה בראשות השופטת דורנר.

הגבורה של המלחמות בישראל תוארה תמיד באור נשגב, האמת היא שכל ילדת שואה שעברה כמה מחנות וגם צעדת מוות, גיבורה פי כמה מכל גבורת הלוחמים של צה"ל, ולמרות זאת מכנים את הניצולים ואת הניצולות לכל האורך, בכל היבט בתרבות הצברית בשמות מחפירים, ובביזוי ציני.

הציונות אכן הייתה לפני השואה, אבל האמת היא שלא הייתה קמה מדינה, או הייתה קמה מדינת חסות, אלמלא השואה, זו לא גבורת צה"ל ולא גבורת בן גוריון, הם רכבו ורוכבים עדיין על השואה, מנצלים וסוחרים בה.