הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

ההר הקטן היה מין גבעה כזו שמעליה ההר הגדול, גם ההר הגדול לא היה גדול כל כך, כיום בהר הגדול יש גנים בהאיים, מתפתלים ומתעלים למעלה עד רחוב יפה נוף, כשהייתי צעיר מאד היינו נאספים הילדים והילדות של השכונה סביב מדורה בהר הקטן, ופסי הייתה שרה במכנסיים קצרים את "השמש העולה" עם גיטרה, ואנחנו היינו מביטים וחולמים.

לא הלכנו על גחלים ולא חילקנו את האדמה לאש, ומים ורוח ואדמה היו רק בחלומות, מעט נשאר, מפלצת בטון עלתה מהאדמה הקשה וכיסתה את ההר הקטן, היום הגן הוא גן שמור, מי שרוצה נכנס כשמאבטח אותו מישהו חמור סבר עם אקדח, ולפעמים אני חושב על פסי, איפה פסי, מה נשאר מהחלומות שלנו?