Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for מאי, 2011

כן היו, בשנות השישים אולי קודם החלו לפעול בארץ עובדי קבלן, בכל מיני תחומים.

מי היה המעסיק של עובדי הקבלן, מי עודד את התופעה אז בשנות השישים, מן הסתם מפא"י, מן הסתם ההסתדרות, שהייתה כלי לדיכוי עובדים בשרות מפלגת הנכבה, מפא"י.

כשאני היום דנים בתופעה, ובמפלגת האבודה מנסים ליצור תודעה שיקרית כאילו תופעת עובדי הקבלן חדשה, יש להזכיר למפלגה שהמציאה את החזירות ואת הקאפטליזם הדורסני, כי גם את הנכבה לא המציאו היום, כי מפלגת העבודה היא היא מפלגת הנכבה, וכי מפלגת העבודה 18 שנה הנהיגה משטר צבאי על ערביי ישראל.

וגם את עובדי הקבלן המציאה מפלגה זו "שהקימה את המדינה" לפי צלמה ודמותה החזירית.

Read Full Post »

ע"י אמן גרפיטי בשם CARTRAIN  באדיבות ARTHOLIC .

האמן זכה בשנת 2008 לפרס האמן האנטי-מימסדי בהיותו בן 16 בלבד ע"י אירגון בשם HEYOKA .

Read Full Post »

ההר הקטן

ההר הקטן היה מין גבעה כזו שמעליה ההר הגדול, גם ההר הגדול לא היה גדול כל כך, כיום בהר הגדול יש גנים בהאיים, מתפתלים ומתעלים למעלה עד רחוב יפה נוף, כשהייתי צעיר מאד היינו נאספים הילדים והילדות של השכונה סביב מדורה בהר הקטן, ופסי הייתה שרה במכנסיים קצרים את "השמש העולה" עם גיטרה, ואנחנו היינו מביטים וחולמים.

לא הלכנו על גחלים ולא חילקנו את האדמה לאש, ומים ורוח ואדמה היו רק בחלומות, מעט נשאר, מפלצת בטון עלתה מהאדמה הקשה וכיסתה את ההר הקטן, היום הגן הוא גן שמור, מי שרוצה נכנס כשמאבטח אותו מישהו חמור סבר עם אקדח, ולפעמים אני חושב על פסי, איפה פסי, מה נשאר מהחלומות שלנו?

Read Full Post »

היא חייכה, משמע היא מנסה אותי, אני אדיש, אולי לא לגמריי.

Read Full Post »

תיעוד

לא תמיד חשבתי שתיעוד הוא בעל ערך משלו, אבל כנראה אני עתיד לשנות את דעתי, תיעוד של רוע יכול ללמד, ניקים והאנונימיות לא תמיד מובלים את הכתיבה נכון, חשוב לתעד את הרוע, אפילו אם זה אומר שיש סיכון בעצם התיעוד, וכנראה יש סיכון מסויים.

אני לא זוכר איך הגעתי למסקנה הזו, שצריך לתעד את הרוע, בדרך כלל מוחקים את הרוע, מעבירים דף, עד לרוע הבא, וחוזר חלילה, אני רוצה שנעצור ונראה, אולי אני נאיבי, אבל זה מה שאני רוצה.

Read Full Post »

Hiraki Sawa

Read Full Post »

Read Full Post »

על מה?

כל פעם יש איזשהי התדרדרות פעוטה, משהו קטן, בלתי מורגש, לא נדע מתי זה יתרחש והנה נקום יום אחד בבוקר; וכבר לא נהיה הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.

Read Full Post »

שני חברים סחבו את השלישי, שנטל כנראה לגימות ארוכות ממשקה אלכוהולי בלתי מזוהה, הם גררו אותו, לפניהם הלך הרביעי, המתווה את הדרך, הם נחלצו מתוך הקהל, לפעמים עצרו, חושבים על המסע שמחכה להם, מבמת הבידור ההומה, ועד המכונית באיזשהו מקום, באיזשהי סימטה, ברקע עלה ניחר קולו של ראש העיר, מאחל יום הולדת לזמר בשם פרץ- תמיד הם לא מחמיצים הזדמנות אנשי השררה, גם בשמחה הם נועצים שיניים מעל הבמה, זה מה שהצלחתי לזכור, זמר להגני בדיוק כמו הבמה הרועשת וההיפר-אקטיבית, הכל בבקרת מחשב, רובוטים הלומי אור ונגטיב פסיכולדלי ציוני, זרמו חוללו ורעשו, לפני הלמות הפיצוצים של הזיקוקים, ואני מביט בארבעת החברים, אחד שיכור, והשני מביט בדרך כמו סייר, ושנים אוחזים בו שלא יפול, חברות, יפה להם.

Read Full Post »

Liliana Porter

Read Full Post »

« Newer Posts - Older Posts »