בגלריה בניו יורק מוצגות עבודות שבהן לכאורה נראה שיש השפעה ודימיון מפתיע.
SOUTINE/BACON May 2 – June 18, 2011
Archive for מאי, 2011
חיים סוטין & פרנסיס בייקון
Posted in ויזואל on מאי 3, 2011| Leave a Comment »
המדינה קמה בלי קשר לשואה
Posted in Blogroll, אקטואליה on מאי 3, 2011| Leave a Comment »
זאת ההנחה הציונית.
אבל האמת היא שאלמלא השואה, המדינה אולי הייתה קמה, ספק אם הייתה שורדת; השואה היא חבל ההצלה של הציונות. בתמורה המדינה הציונית- ביזתה, ורדפה את הניצולים, התיחסו אליהם כ"סבונים" כ"צאן שהלך לטבח" ואמירות שונות ומשונות של מנהיגי הציונות.
נכתבו פה סטאלגים על נשים יהודיות שהפכו למשרתות מין לנאצים, זה המוח היהודי הצברי שהגה את זה, "היהודי החדש" היה חולני מלכתחילה, ככה ביזו עד אפר את הניצולים והניצולות.
תום שגב בהארץ כתב לפני כמה שנים כי גולדה מאיר הייתה בראש ועדה ששלחה יהודים חולים "בלתי ראויים" חזרה לאירופה קצת לפני השואה, כשהשלטון הנאצי כבר היה עובדה.
המשטר של בן גוריון ניצל אודות לשילומים ואותם הוא ניצל לביסוס שלטונו ולתשלום למקורבי השלטון, מעט ניתן גם בצורת פיצוי אישי.
ניצולי השואה כל השנים בוזו, נגזלו, נעשקו והכל בכוונת מכוון, זה לא מיקרי, כך קבעה אמנם בצמחונות ועדה בראשות השופטת דורנר.
הגבורה של המלחמות בישראל תוארה תמיד באור נשגב, האמת היא שכל ילדת שואה שעברה כמה מחנות וגם צעדת מוות, גיבורה פי כמה מכל גבורת הלוחמים של צה"ל, ולמרות זאת מכנים את הניצולים ואת הניצולות לכל האורך, בכל היבט בתרבות הצברית בשמות מחפירים, ובביזוי ציני.
הציונות אכן הייתה לפני השואה, אבל האמת היא שלא הייתה קמה מדינה, או הייתה קמה מדינת חסות, אלמלא השואה, זו לא גבורת צה"ל ולא גבורת בן גוריון, הם רכבו ורוכבים עדיין על השואה, מנצלים וסוחרים בה.
סבא שלא הכרתי
Posted in Uncategorized on מאי 2, 2011| Leave a Comment »
אפילו תמונות לא נשארו, פעם חלמתי או לכתוב עליו או פשוט לבקר אותו, אולי הייתי תמים מספיק.
באיזשהו אופן הבנתי שזה רחוק, אולי אני לא הייתי מבין את הקשר, הוא כמעט שרד את המחנות, את הנאצים, באחת ההפגזות של בנות הברית התמוטט עליו קיר וכך מצא את מותו.
לא נשארה ממנו תמונה, אבל אח שלי דומה לו.
אני לא דובר את השפה שבה הוא דיבר, אני לא מבין את התרבות שלו, נולדתי בתוך מערבל ציוני שיצר משהו כמוני מנותק וכמו רבים מחברי שלא היה להם עבר, המהפכה הציונית ניתקה אותנו, אפילו אם הייתי רוצה אין לי קשר, כאילו גדעו אותי, ועניין התמונה החסרה עוד מעיק, את הסבתא אני רואה, מישהי מצאה תמונה שלה והביאה לאימי, כך יש לי לפחות תמונה שלה, אבל הסבא לא קיים, הוא נמצא רק בזיכרון כל עוד אני חי ואחי חיים, הדור הבא כבר לא ידע ולא יודע.
סבא שלי כמעט נשאר בחיים לו היה נשאר הכל היה שונה, נדמה לי שאז לא בטוח שהייתי בא לעולם ולא אחי.
ארכיון
כלים
יומן
ויזואל
עמודים
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
