יש כמובן ויכוח האם אין מדובר בהגזמה, גם היא בורגנית כנראה, והנטיה של השמאל לראות שחור ולו כטרנד מזדמן, אבל בגדול נראה כאילו התקופה היא תקופה שחורה או קשה או עת בלי-תיקווה.
אני כמובן טוען שהיו דברים מעולם; משטרו של בנגוריון ומפא"י היו בעצם הכנה לפאשיזם או סוג של פאשיזם ציוני הרי משטר צבאי על ערבים אינו חופשה באי בודד בים התיכון, אולי סמי- פאשיזם, וזה בכלל לא הפריע לבורגנים שלנו רובם הרי לא הושפעו מהאוירה בכפרים הערבים, ההפך ידו החזקה וזרועו הנטויה הפכו לסימן היכר ל"איכות" ציונית בורגנית, ממש כמו השירים של שלמה ארצי והגבעטרון.
אבל איך נשרוד במשטר הפאשיסטי הבא עלינו לא לטובה, נו באמת זה לא נעים (כאילו).
אין לי תשובה ממשית, ברור שהיום לפחות לחלק מאיתנו הזהירות צריכה להיות טבע שני, אולי נתחיל לצנזר את עצמנו, אולי בדומה לבנגוריון ומפא"י יהיו שוב פנקסים, הפעם לא בצבע אדום, הפרנסה מה עליה, האם שלב נוסף בחרם יהיה מניעת פרנסה זו הייתה השיטה החביבה על מפא"י ה"דמוקרט" בנגוריון, נו אפילו הבן של פלדמן דואג לפרנסתו יותר מכל דבר אחר.
אין ספק שעה רעה ליעקב.
כתיבת תגובה