Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for 5th ב-אוגוסט, 2011

TOSAY.IT

Color of equality is the color we have never seen. Amsterdam, Netherlands

Read Full Post »

והוא דחה את ההצעה הנדיבה.

בעירי בחיפה יש כמו שיש בערים ובמקומות נוספים משת"פים, משפחות של, זה נושא כאוב, במיוחד הסבל של הילדים שגדלים ללא זהות ותיעוב של הערבים אחיהם וגם של הישראלים, מה היה עולה על מובראכ לו היה מסכים להיענות להצעה הנדיבה של ביבי ופואד?

הטייס העירקי שערק עם מטוסו לישראל מוניר רדפא, סיים את חייו באירופה לאחר שלא הצליח להתערות בישראל.

מה בעצם לא בסדר עם הסיפור של מובארכ, הסיפור הרי מעיד על ידידות נפלאה בין פואד לשליט המצרי האהוב על עמו..
ננסה שוב לנסח את המשפט הזה מחדש, מה בעצם לא בסדר עם הסיפור של מובראכ, הרי מדובר במנהיג שעשה רבות למען הסכם השלום.. זה אולי טוב ומוצלח יותר, נגיד.

נראה שיש לי קשיים אני חייב גילוי נאות קודם קראתי תגובה בפוסט בבלוג של האמורי של מישהי בשם מישמיש, ונזכרתי שוב בטיול למנהטן לפני הרבה שנים בנהג מונית מצרי שלקח אותי לשדה תעופה ובדרך נקשרה בינינו שיחה, ואני וביטחוני כי סאדאת אהוב על עמו המצרי ברקע העזתי לשאול עד כמה, ונענתי בפרץ נרגש של קללות למנהיג שפה לפחות אני וכמוני רבים הערצנו, מי שיחד עם מנחם בייגין פרצו את הדרך להסכמי שלום שנדמה היה שאינם אפשריים לפחות לא במאה הקודמת.

ואז הוא הסביר לי שמיליוני מצרים חיים בבתי קברות, כי אין ידם משיגה דיור הולם, אין עבודה, אין חיים, הוא דיבר על יאוש מתמשך, ואני כמעט השתנקתי, לא מאמין, מתקשה לקשר את סאדאת הרומנטיקן זה שדיבר בקול ניחר על 'נו מור בלדשיט, נו מור וורס' איך ייתכן לנאץ ולגדף את האיש היקר הזה, שאגב ראיתי ממטרים ספורים בביקורו בחיפה.

אבל האמת המרה היא שכמו ישראלים רבים נוספים הייתי מנותק מהסביבה ואולי גרוע מכך, חשבתי שאני יודע מי הטובים ומי הרעים ( בכלל זו כנראה יומרה לדעת מי הם בעצם הרעים ואו הטובים) מכל מקום זו שיחה שלא אשכח, מסתבר שהמציאות ורבדיה הנסתרים אינה רק מה שפואד וביבי מנסים למכור לנו.

רק לפני כמה שבועות ביבי דיבר על הכלכלה הכי טובה או בין הטובות בעולם, ועכשיו מסתבר שאנחנו לא מצליחים למצוא דיור הולם גם לאלה שיש להם עבודות נחשקות, אפילו לא לדפני בת עשירים מכפר שמריהו, מה הולך כאן?

עוד לא הגענו למצב שנתנחל בבתי קברות כמו שמיליוני מצרים עושים- אבל ברחובות באוהלים כמטאפורה אנחנו כבר נמצאים כאות מבשר לעתיד, אם לא נשנה פאזה במהירות, ואולי הגפרור של כיכר תחריר סחפה אותנו לגילוי נאות בכלל על מצבנו האמיתי, לא המדומיין, ואגב הרחק מזהות חד-מימדית, אנחנו חיים בתוך אשליה של מדינה מצליחה, גם סטנלי פישר הדמות שנראתה אך לפני מעט שבועות כנגיד אולטימטיבי, הנה גם דמותו נסדקה, הוא כרגע מצויין כאחד מאלו שניפחו את הבועה של הנדל"ן שהתנפצה לנו בפנים בקול תרועה ובהקמת מאות אוהלים.
אולי אנחנו לא מכירים בכלל לא רק את העם המצרי, אולי את עצמנו איננו מכירים די, את העוני האמיתי שבתוכנו, את האומללות של החברה שלנו, את הפחד הגדול שלנו מיום סגריר ואת האדישות של מי שאמורים היו לדאוג שתהיה קורת גג מעל ראשנו, מבלי שנצטרך למכור כליה, לגור באוהל או לעבוד בחמש עבודות מצאת החמה עד צאת הנשמה.

Read Full Post »