לאחרונה פנו המושבים והקיבוצים לועדת טרכטנברג בהצעה נועזת שהמדינה תאפשר לקיבוצים ולמושבים לבנות דירות להשכרה באלפים על קרקע שמן הסתם נועדה לחקלאות.
מה כל כך פררדוקסלי בהצעה הזו הלא היא נועדה לתת מענה למצוקת הדיור, או אולי יש פה היתממות וציניות.
חוק וועדות הקבלה מאפשר למנוע התישבות של ערבים בעיקר למענו הוא נוצר אבל לא רק ערבים, כל מי שלא יראה ליושבים בוועדה מנוע מלשכור או לחיות בישובים האלה, על פי חוק, הנה מסתבר שאפילו חוק גזעני מהסוג הזה לא קוטע את יצר החמדנות של הישובים הללו, שהרי הם קוראים פה מצב שיש בו הזדמנות קורצת כדי להטיב עימם כלכלית ולהציג את העסק הזה כאלטרואיזם ואולי כמעשה ציוני, למעשה בניית ענף נדל"ן באופן רישמי באותם ישובים וקיבוצים כאלטרנטיבה לחקלאות, ברם הקונים הפוטניציאלים של הדירות לא יוכלו להיכנס באופן חופשי לדירה הנחשקת, יהיה עליהם לעבור ועדת קבלה, שם כידוע אין כניסה שויונית ואין צדק חלוקתי מתקיים.
הציניות בה הם מעמידים את ההצעה שלהם כסוג של פיתרון למצוקה, מעלה שוב את הרושם שלציניות יש מילה אחות עם צליל דומה להפליא, ציונות.