הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

כמה תובנות מצערות ניתן להסיק מהנהירה המצטיירת אחרי האיש והג'ל, אולי האיש שלא היה יום אחד במקום בו היא היה צריך להזיע, אולי מלבד זירת האגרוף, בה הפליא לקבל חבטות.

אבל רומניטקנים לעולם לא מתים הם רק מתחלפים, עכשיו הוא מצליח לחסל את קדימה, המפלגה שבראשה עומדת אישה, ואם נכון הדבר כי רוב התומכים באיש ובג'ל הן נשים, הרי שמזומנת לנו סוגיה קשה לפיצוח, איך הפתרון לשובניזם, ולההדרת נשים בא בדמותו המיוסרת של הסופר עם הג'ל, כנראה אין גבול לבורגנות השמאל ציונית.

גם ג'ל, גם מתאגרף, גם סופר גם עיתונאי, וגם התקווה הלבנה של השבט המתוסכל, מה לעשות דרעי לא משלנו, ושבס הוא עבריין מורשע, אלדד לא משהו, והיה גם האיש שעזר לברק לבוא ולחרב את השמאל, אז\ מה נשאר לבורגנים, הלפיד האחרון, דמות היגון שויתרה באומץ על במוו ארבע על ארבע ואפילו על הסיגרים בשביל להנפיח אור חדש ורוח נאורה על המאבקים החברתיים.

מבחיל להבין שחוסר התיקווה טמון בפגם גנטי, הרי זה לא ייתכן שכל פעם מחדש מנסים להביא עוד שוטה שיעשה על כולנו פרויקט ויהפוך עוד הזדמנות למוחמצת, ואת הכל ואת העתיד לאמרות מאומללת, או שמשהו פה ניסתר, התיקווה הלבנה הזו, היא ראשית הגאולה, אחרי שהשבט לא שם מבטחו בשלי וציפי.