לא יעזור שום גימיק, פשוט אין לו את זה, בבלוז צריך להיות מרכיב של חיספוס או איזשהו עומק של הקול או עומק בהבנה, משהו צריך לשאת את הדימיון למחוזות של סבל קיומי, משהו שמעיד על מצב עגום שבהזדככות ממנו נוצרה המוסיקה שהיא שלב ההכרה ואולי היכולת לשאת במצב העגום, מכיוון שפול המתוק שהוא כותב מחונן של פופ, לא ממש נמצא במחוזות הללו, חבל שינסה, ממה שמעתי, הוא נכשל והאלבום שלו של קאברים של קלאסיקות ישנות נשמע חלול בערך כמו הניסיון החוזר ונשנה של שלמה ארצי לקבל הערכה כיוצר "עמוק" שוב אותה תופעה של אמן רדוד, במקרה הטוב אמן של פופ ולהבדיל מפול השלמה לא יכול להתהדר בכישרון יוצא מגדר הרגיל.
אבל מה שמשותף לשני האמנים זה הניסיון הזה להיות גם זה וגם זה, איני חושב שזה אפשרי, פשוט התוצאה חלולה, במקרה של שלמה, גם אריק לא יעזור.
כתיבת תגובה