איך יודעים שמשהו לא בסדר עם הציונות, או עם נושאי הדגל שלה, כאשר קוראים שמו של רחוב על שם ציוני פטריוט דגול בטרם האיש מת, וזה יכול להתפתח, אפשר כי בעתיד בנו של ציוני יזכה לכך שעל שמו יקרא רחוב שדרה או יער או גן ציבורי, אולי עובר, אולי בטרם הריון תודיע אושיה ציונית שהיא הולכת לעבר אישה ציונית דגולה ועל כן ברור כשמש כי לפרי הבטן הציונית העתידית ראוי לקרוא לפחות בשם ואת השם יש להנציח מיד, מיד(!) , לא משנה מה, לקרוא על שמו רחוב או מתנ"ס, מה לא מגיע לו? הרי הוריו הם ציונים דגולים, פטריוטים, לוחמים ללא חת, וזה.
פעם ציוני אפילו הטיפש הכי אומלל היה מסגל לעצמו כמה תכונות של צניעות, מה זה אומר, איזה מין סימן זה, הכל יכול להיות, אולי בכלל משהו בלתי מוסבר קורה ומתרחש, מישהו ממציא כאן זן חדש של היהודי החדש, שבטרם הוא מתחדש או חש או קיים בכל,ל הוא מונצח, בטר..ם, בטרם, בטרם, לגמרי לפני בנו של בטרם, הרי היהודי החדש נולד בתוך מוח גלותי, מוח שסבל מרגשי נחיתות, ככול שהסבל היה קשה יותר התוצאה הייתה ברורה יותר ויותר.
ומה יותר מעצבן מיהודי שנולד מחדש בטרם הוא נולד בכלל?
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
