יהי זכרו ברוך, איש שגם עשה מעשים שלא יעשו והיה יוצר מחונן, וגם משעשע וגם עדין נפש.
***
מתעורר לו ויכוח כעת על אישיותו המפוקפקת של קראוס, וזה נכון הוא היה איש אלים, כמובן צריך לזכור איזה יוצר מצויין הוא היה, ברם, אני מעדיף אותו ככה, עם החיספוס, ולא למשל את שלמה ארצי.
האנשים היפים הם באמת האנשים שאני חש סלידה מהם משום מה, אולי לא זה המקום, אבל בזמני כשהייתי ילד קט היה ויכוח כזה בין מצדדי אלביס ובין קליף, אני תמיד בלי פקפוק העדפתי את המלך, מה לעשות, הוא באמת היה שוה יותר מכל הבחינות, וגם לו היו צדדים אפלים, קליף היה ונותר חמד של בחור, גם פה אולי אני טועה בסוג הקל מידי של האבחנה הזו.
אם נחזור לקראוס הוא גם זכור לי מאיזה בית תה או קפה אי-שם בשנות השמונים מחולל מהומה ורב עם הבמאי בונדי ז"ל, על סוגיה מאד אתנית, ריב כזה בין רוסי לרומני, אני זוכר אותו מקסים וחד וגס וצוחק ומשעשע וגם עדין, כשרצה להיות עדין ולהקסים. מה לעשות הוא כתב שירים נפלאים שרק הוא ידע איך.
כתיבת תגובה